וְהָיְתָ֣ה מְסִלָּ֔ה לִשְׁאָ֣ר עַמּ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יִשָּׁאֵ֖ר מֵאַשּׁ֑וּר כַּאֲשֶׁ֤ר הָֽיְתָה֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל בְּי֥וֹם עֲלֹת֖וֹ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

וּתְהֵי אוֹרַח כְּבִישָׁא לִשְׁאָרָא דְעַמֵיהּ דְיִשְׁתָּאַר מֵאַתּוּרָאָה כְּמָא דַהֲוַת לְיִשְׂרָאֵל בְּיוֹם מַסְקֵיהוֹן מֵאַרְעָא דְמִצְרָיִם:

והיתה. והנה פירש טעם החרם והמכה:

כאשר היתה וגו'. רמז לבקיעת ים סוף:

והיתה מסלה. תהיה דרך סלולה כאלו היה שם דרך מעולם:

אשר ישאר. שלא מתו בגולה:

מאשור. חוזר על מלת מסלה המסלה בדרך ישר יהיה מאשור:

כאשר וכו׳. כמו שהיתה מסלה בים סוף ביום עלותו וכו׳ כן יהיה מסלה בנהר פרת ונהר מצרים:

מסלה. דרך סלולה וכבושה: