בְּג֤וֹי חָנֵף֙ אֲשַׁלְּחֶ֔נּוּ וְעַל־עַ֥ם עֶבְרָתִ֖י אֲצַוֶּ֑נּוּ לִשְׁלֹ֤ל שָׁלָל֙ וְלָבֹ֣ז בַּ֔ז (ולשימו) [וּלְשׂוּמ֥וֹ] מִרְמָ֖ס כְּחֹ֥מֶר חוּצֽוֹת׃

בִּכְנֵישָׁא חֲנִיפָא אֲשַׁלְחִינֵיהּ וְעַל עַמָא דַעֲבָרוּ עַל אוֹרַיְתָא אֲפַקְדִינֵיהּ לְמִבַּז בִּזָא וּלְמֶעְדֵי עֲדָאָה וּלְשַׁוָיוּתֵיהּ לְדָיִישׁ כְּסִין שׁוּקִין:

בגוי. ועל עם עברתי, שיש לי עברה עליה [צ"ל עליו]:

בגוי חנף. הם ישראל המחניפים ליצרם למלאות שאלתו ופתויו:

עברתי. מה שאני מלא עליו עברה וזעם:

ולשומו מרמס. לרמסו ברגל כטיט המושלך בחוצות: