כִּי־ע֖וֹד מְעַ֣ט מִזְעָ֑ר וְכָ֣לָה זַ֔עַם וְאַפִּ֖י עַל־תַּבְלִיתָֽם׃

אֲרֵי עוֹד צִבְחַר כִּזְעֵיר וִיסוּפוּן לְוָטַיָא מִנְכוֹן דְבֵית יַעֲקֹב וְרוּגְזֵי עַל עַמְמַיָא עָבְדֵי תִבְלָא לְשֵׁיצָיוּתְהוֹן:

כי. מעט מזער, בימים, ויכלה זעמי ואפי בהם על רוב שהשחיתו, ויש מפרש תבליתם מן אחרי בלותי (בראשית י"ח י"ב), על משקל תכליתם [צ"ל תכלית] (תהלים קל"ט כ"ב):

וכלה זעם. הזעם שלי הנתון ביד אשור להיות לו למטה כמ״ש למעלה ומטה הוא בידם זעמי הנה במעט זמן יכלה הזעם:

ואפי. חמתי תשוב על התבל שעשו הם החרופין והגדופין אשר גדפו נערי מלך אשור ורצה לומר החמה תחול עליהם לגמול התבל:

מזער. ענינו כמו מעט וכן זעיר שם (לקמן כח) וכפל בשמות נרדפים להמעטת הזמן:

תבליתם. ענינו דבר מגונה שאין ראוי לעשותם כמו תבל הוא (ויקרא כ):