רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11עַד עָמְדוֹ וְגוֹ' לַמִּשְׁפָּט אִם יִפָּטֵר מִגָּלוּת יִפָּטֵר, וְאִם יִתְחַיֵּיב גָּלוּת יַחֲזוֹר לְעִיר מִקְלָטוֹ (במדבר לה נה): וְיֵשֵׁב שָׁם עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל.
וְיָשַׁ֣ב ׀ בָּעִ֣יר הַהִ֗יא עַד־עׇמְד֞וֹ לִפְנֵ֤י הָעֵדָה֙ לַמִּשְׁפָּ֔ט עַד־מוֹת֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֔וֹל אֲשֶׁ֥ר יִֽהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם אָ֣ז ׀ יָשׁ֣וּב הָרוֹצֵ֗חַ וּבָ֤א אֶל־עִירוֹ֙ וְאֶל־בֵּית֔וֹ אֶל־הָעִ֖יר אֲשֶׁר־נָ֥ס מִשָּֽׁם׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
עַד עָמְדוֹ וְגוֹ' לַמִּשְׁפָּט אִם יִפָּטֵר מִגָּלוּת יִפָּטֵר, וְאִם יִתְחַיֵּיב גָּלוּת יַחֲזוֹר לְעִיר מִקְלָטוֹ (במדבר לה נה): וְיֵשֵׁב שָׁם עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל.
וִיתֵיב בְּקַרְתָּא הַהִיא עַד דִיקוּם קֳדָם כְנִשְׁתָּא לְדִינָא עַד דִימוּת כַּהֲנָא רַבָּא דִי יְהֵי בְיוֹמַיָא הָאִינוּן בְּכֵן יְתוּב קְטוֹלָא וְיֵיעוֹל לְקַרְתֵּיהּ וּלְבֵיתֵיהּ לְקַרְתָּא דִי עֲרַק מִתַּמָן:
למשפט. לדונו אם הוא חייב גלות, וכאשר יצא חייב, יחזור לעיר מקלטו וישב בה עד ימות הכהן הגדול:
אז. אחרי מות הכהן הגדול: