וְכִ֨י יִרְדֹּ֜ף גֹּאֵ֤ל הַדָּם֙ אַחֲרָ֔יו וְלֹא־יַסְגִּ֥רוּ אֶת־הָרֹצֵ֖חַ בְּיָד֑וֹ כִּ֤י בִבְלִי־דַ֙עַת֙ הִכָּ֣ה אֶת־רֵעֵ֔הוּ וְלֹא־שֹׂנֵ֥א ה֛וּא ל֖וֹ מִתְּמ֥וֹל שִׁלְשֽׁוֹם׃

וַאֲרֵי יִרְדוֹף גָאֵל דְמָא בַּתְרוֹהִי וְלָא יִמְסְרוּן יַת קָטוֹלָא בִּידֵיהּ אֲרֵי בְּלָא מַדָעֵיהּ קְטַל יַת חַבְרֵיהּ וְלָא שָׂנֵי הוּא לֵיהּ מֵאִתְמָלֵי וּמִדְקֳדָמוֹהִי:

גואל הדם. קרוב הנרצח, הרוצה לנקום נקמתו:

אחריו. אל עיר מקלטו:

ולא יסגירו. רצה לומר, אנשי העיר יעזרו להרוצח ולא ימסרו אותו ביד גואל הדם:

כי בבלי דעת. אם הרג בבלי דעת:

ולא שנא. לומר שהיה מערים בדבר:

יסגירו. ענין מסירה, כמו (עמוס א ו) להסגיר לאדום:

שלשום. יום השלישי מהיום הזה: