יְהוֹשֻׁעַ כ׳ · ז׳

וַיַּקְדִּ֜שׁוּ אֶת־קֶ֤דֶשׁ בַּגָּלִיל֙ בְּהַ֣ר נַפְתָּלִ֔י וְאֶת־שְׁכֶ֖ם בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וְאֶת־קִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥יא חֶבְר֖וֹן בְּהַ֥ר יְהוּדָֽה׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

יְהוֹשֻׁעַ כ׳ ז׳ נלמד כאן עם 3 מפרשים קלאסיים: תרגום יונתן, מצודת ציון, מלבי״ם. הפסוק הוא הפסוק הז׳ בפרק כ׳ ביְהוֹשֻׁעַ, מתוך 9 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וְזַמִינוּ יַת קֶדֶשׁ בְּגִלִילָא בְּטוּרָא דְבֵית נַפְתָּלִי וְיַת שְׁכֶם בְּטוּרָא דְבֵית אֶפְרָיִם וְיַת קִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן בְּטוּרָא דְבֵית יְהוּדָה:

Mikraot Gedolot

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

ויקדישו. ויזמינו, כמו (יואל ב טז) קדשו קהל:

בגליל. בארץ הגליל, והוא שם מדינה בארץ ישראל:

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ויקדשו. על השאלה איך יתכן כי שני המטות וחצי המטה נתנו שלש ערים בשוה עם תשעת המטות וחצי המטה, השיב הרמב"ן ז"ל כי אחר שגם ערי הלוים היו קולטות וערי הלוים היו מ"ב שהם מ"ח עם ערי המקלט מגיע על כל שבט ד' הערים, שהם עשר לשני המטות וחצי המטה, וכן נתנו באמת כמבואר בסימן כ"א. ואם תשאל שבכ"ז היה להם לתת יותר ערי הלוים כי ערי הלוים אין קולטות אלא לדעת, ע"ז השיב כי רוב מושב הלוים היה בארץ לפי ששם יאות יותר מושבם מפני עבודת בית האלהים:

Wikisource