וְנָ֞ס אֶל־אַחַ֣ת ׀ מֵהֶעָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה וְעָמַד֙ פֶּ֚תַח שַׁ֣עַר הָעִ֔יר וְדִבֶּ֛ר בְּאׇזְנֵ֛י זִקְנֵֽי־הָעִ֥יר הַהִ֖יא אֶת־דְּבָרָ֑יו וְאָֽסְפ֨וּ אֹת֤וֹ הָעִ֙ירָה֙ אֲלֵיהֶ֔ם וְנָתְנוּ־ל֥וֹ מָק֖וֹם וְיָשַׁ֥ב עִמָּֽם׃

וְיַעֲרוֹק לַחֲדָא מִקִרְוַיָא הָאִלֵין וִיקוּם בְּמַעֲלָנָא דִתְרַע קַרְתָּא וִימַלֵיל קֳדָם סָבֵי קַרְתָּא הַהִיא יַת פִּתְגָמוֹהִי וִיכַנְשׁוּן יָתֵיהּ לְקַרְתָּא לְוַתְהוֹן וְיִתְּנוּן לֵיהּ אֲתַר וִיתֵיב עִמְהוֹן:

את דבריו. איך שגג בהרציחה:

ואספו אותו. עם שלא ידעו שהאמת אתו:

ואספו. ענין הכנסה, כמו (שופטים יט טו) מאסף אותם: