יְחֶזְקֵאל ה׳ · ט״ז

בְּגָרָיוּתִי יַת מְחַת כַּפְנָא מַכְתָּשִׁין בִּישִׁין דִמְתַקְנִין לְחַבָּלָא דַאֲשַׁלַח יַתְהוֹן לְחַבָּלוּתְכוֹן וְכַפְנָא אוֹסִיף עֲלֵיכוֹן וְאִתְבַּר לְכוֹן סְעַד מֵיכְלָא:

בשלחי. מוסב למעלה לומר שיהיה חרפה וגדופה וכו׳ לגוים בעת אשלח בהם את חצי ר״ל מכאובי הרעב הרעים אשר היו פעם למשחית לגוים שפעמים בא חצי הרעב בהם והשחיתם וכעין חצי הרעב האלה בעצמם יהיו חצי הרעב אשר אשלח אותם לשחת את ישראל ועוד אוסף עליכם רעב במדה מרובה יותר מהבא על העכו״ם ואשבור לכם משען לחם מכל וכל בעבור זה ירבו לחרף ולגדף בראותם שבא עליהם חצי הרעב כמו שבא על העכו״ם ועוד יותר:

חצי. ר״ל מכאובי ואמר בל׳ שאלה על השדפון והירקון והארבה:

מטה לחם. משען לחם ועל כי נשענים על הלחם לאכול לשבעה אמר מטה בלשון שאלה:

בשלחי מבאר איך היה להם להאומות להכיר שהעונש שבא על ישראל הוא השגחיי ושבא בתוכחות חמה, ר"ל שיש הוכחות רבות על חמת ה', ושאין הרעה טבעיית או מקרית, וזה יוכר משתי הכרות, א. שאם תבא על ישראל רעה שתבא גם על האומות יראו שבאה על ישראל בהפלגה יותר, וז"ש בשלחי את חצי הרעב הרעים בהם אשר היו למשחית באו"ה, אז יראו כי בעת אשר אשלח אותם לשחתכם ר"ל עת שאת הרעב ששלחתי על או"ה אשלח על ישראל אז ורעב אוסיף עליכם יבא בתוספת מאשר בא על האומות ושברתי לכם כל מטה לחם לגמרי, וזה ראיה שבא עליכם בהפלגה ע"י ההשגחה, (הוכחה ב') מצד שעל או"ה לא שלח רק רעה אחת רעב לבדו, אבל על ישראל ילוה אל הרעב עוד רעות אחרות, וז"ש ושלחתי עליכם רעב וחיה רעה ודבר וכו' ומזה ראוי לדעת כי אני ה' דברתי שאין הרעה מקרית רק בא ע"י דבור ה' וגזרתו: