שִֽׁמְמ֤וֹת עוֹלָם֙ אֶתֶּנְךָ֔ וְעָרֶ֖יךָ לֹ֣א (תישבנה) [תָשֹׁ֑בְנָה] וִידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃

צְדוּ עֲלַם אֶתְּנִינַךְ וְקִרְוָךְ לָא יִתְיַתְבָן וְתֵידְעוּן אֲרֵי אֲנָא יְיָ:

שממות עולם. עד עולם תהיה שממה ועריך לא תשובנה לקדמתן:

כי אני ה׳. הנאמן לשלם גמול:

שממות עולם השממה האחרונה תהיה לעולם, עד שעריך לא תשבנה ואז וידעתם כי אני ה' המעניש כמ"ש המה יבנו ואני אהרוס (מלאכי א׳:ד׳):