בִּסְגִיאוּת סְחוֹרְתָּךְ אִתְמְלִיאוּ אוֹצְרָךְ חֲטוֹף וְחַבְתָּא וַאֲפִסִינָךְ עַל דִבְסַרְתָּ עַל טוּר קוּדְשָׁא דַייָ וְאַבְּדִינָךְ מַלְכָּא דְרַבְּתָנָא עַל דִי סְבַרְתָּא לְמִשְׁלַט בְּעַמָא קַדִישָׁא:
ברוב. בעבור מרבית הסוחרי׳ שבך נתמלאו תוך מקומות ארצך חמס ועושק כי עשקו לכל הבאים בבטחון שעכ״ז לא ימנעו לבוא עד כי ימצאו בה סוחרים מרובים ויש עם מי להסתחר:
ותחטא. ובזה חטאת גם אתה על שלא מחית בידם:
ואחללך מהר אלהים. ולכן אחלל ואבזה אותך להרחיקך מהר אלהים ר״ל עוד לא יזכר לך הזכות מה שהיה המלך ההוא מסייע בבנין בה״מ:
ואבדך. אאבד אותך אתה כרוב הסוכך מתוך חברת מלכי ישראל הנמשלים לאבני אש ר״ל מה שהיית במעלה גדולה ומגין על עמך הכל היה בזכות שהיית מאז בחברת ואהבת מלכי ישראל אבל עתה אאבדך ואסירך מן הזכות ההוא ולא תגן עוד:
מלו. נתמלאו:
ואחללך. מל׳ חלול ובזיון:
ואבדך. כמו ואאבדך:
