כִּ֛י כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה הַעֲלֵ֤ה עֲלֵיהֶם֙ קָהָ֔ל וְנָתֹ֥ן אֶתְהֶ֖ן לְזַעֲוָ֥ה וְלָבַֽז׃

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים אִיתְנַבֵּי דְיִסְקוּן עֲלֵיהוֹן מַשִׁרְיָן וְאֶמְסַר יַתְהוֹן לִתְבִיר וּלְבִזָא:

העלה וגו׳. ר״ל אמור בנבואה שאני אעלה עליהן קהל רב ואתן אתהן לרעדה ולבזה:

קהל. אסיפת העם:

לזעוה. ענין חרדה ורעדה כמו והייתם לזעוה (דברים כט):

ולבז. מלשון בזה ושלל:

כי כה אמר ה' העלה עליהם קהל שיתקבצו לבער רעתה מן העולם, ונתן אתהן לזעוה מצד צרתם, ולבז משום הניאוף: