וַאֲנָשִׁ֣ים צַדִּיקִ֗ם הֵ֚מָּה יִשְׁפְּט֣וּ אֽוֹתְהֶ֔ם מִשְׁפַּט֙ נֹֽאֲפ֔וֹת וּמִשְׁפַּ֖ט שֹׁפְכ֣וֹת דָּ֑ם כִּ֤י נֹֽאֲפֹת֙ הֵ֔נָּה וְדָ֖ם בִּידֵיהֶֽן׃ {ס}

וְגַבְרִין זַכָּאִין בְּקִבְלֵיהוֹן יִתְפָּרְעוּן מִנְהֶן פּוּרְעֲנוּת נַיָפִין וּפוּרְעֲנוּת אַשְׁדַת דַם אֲרֵי זַנְאִין בְּהֶן וְדַם זַכַּאִי אֲשָׁדוּ בִּידֵיהוֹן:

ואנשים צדיקים. הם שרי מלך בבל שהמה נחשבים לצדיקים למולן:

משפט נואפות. משפט הראוי בגמול הנאוף ומשפט הראוי בגמול שפיכת דם נקי:

ודם בידיהן. מה ששחטו בניהן לעכו״ם:

ואנשים צדיקים, והנה הזונה הזאת שנדבק בה הצרעת הזאת, תדון כשופכת דם, כי כל מי שמזנה עמה ומתקרב אילה תדבק בו החולי הזאת והיא הורגת נפשות ע"י זנותה, עד שלכן אנשים צדיקים יחלטו משפט הזונות האלה לשני עונשים משום נאפות ומשום שפכות דם, וישתדלו לבער אותם מן העולם, ועז"א כי מנאפות הנה מצד הניאוף, ודם בידיהן כי רוצחות את כל הדבק אליהם בארס נחש חולי הבלה, וחולי אשות הזמה: