וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛הּ לְמׇרְטָ֖הֿ לִתְפֹּ֣שׂ בַּכָּ֑ף הִֽיא־הוּחַ֤דָּה חֶ֙רֶב֙ וְהִ֣יא מֹרָ֔טָּה לָתֵ֥ת אוֹתָ֖הּ בְּיַד־הוֹרֵֽג׃

וִיהַב פּוּרְעֲנוּתְהוֹן לְאִתְמַסְרָא בְּיַד מַלְכָּא דְבָבֶל הִיא מְחַת חַרְבָּא תְּהֵי פּוּרְעֲנוּתְהוֹן לְמִמְסַר יַתְהוֹן בְּיַד קָטוֹלִין:

ויתן אותה למרטה. האויב נתן את החרב לצחצח אותה למען תהיה ראויה לאוחזה ביד:

היא הוחדה חרב. ר״ל החרב ההיא חדדו אותה ומרטו אותה למען תת אותה ביד נ״נ ההורג לשיוכל להרבות הרוגים ולהבהיל אנשים:

לתפוש. ענין אחיזה:

בכף. בכף היד:

היא הוחדה חרב. כמו הפך היא חרב הוחדה וכן כל רבים עמים (תהילים פ״ט:נ״א):