וּתְהֵי מְחַת גְבוּרְתִּי עַל נְבִיֵי שִׁקְרָא דְמִתְנַבֵּן שְׁקַר וּמַלְפִין כַּדִיבִין בְּרַז טַב דְגָנִיז לְעַמִי לָא יְהוֹן וּבִכְתַב חַיֵי עַלְמָא דִכְתִיב לְצַדִיקֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל לָא יִתְכַּתְבוּן וּלְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל לָא יַעֲלוּן וְתִידְעוּן אֲרֵי אֲנָא יְיָ אֱלֹהִים:
ידי. מכת ידי:
בסוד. לא יהיו בקבוצת עמי להכנס יחד עמהם להחשב עם ה׳ כמותם:
ובכתב וגו׳. להיות נכתב עמהם להחיות בעולם הנצחי כמ״ש כל הכתוב לחיים בירושלים (ישעיהו ד׳:ג׳):
לא יבאו. בתוך הבאים בזמן הגאולה:
כי אני אד׳. הנאמן לשלם גמול:
בסוד. ענין קבוץ ואסיפה כמו בסוד משחקים (ירמי׳ ט):
והיתה ידי, חושב ג' עונשים א. בסוד עמי לא יהיו שלא יהיה להם חלק בסוד עם ה' שהיא תורתם וקדושתם שבעבורם נקראו עם ה', ב. בכתב בית ישראל לא יכתבו שלא יהיה להם חלק לעוה"ב שזה נמלץ בדברי הנביאים בכתיבה כמ"ש כל הכתוב לחיים בירושלים (ישעיהו ד׳:ג׳), כל הכתוב לחיים (דניאל י"ב), ויכתב בספר זכרון לפניו והיו לי ליום אשר אני עושה סגולה (מלאכי ג׳:ט״ז), ג. שלא יהיה להם חלק בארץ וז"ש ואל אדמת ישראל לא יבאו (והוא נגד מ"ש ג' מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל תורה וארץ ישראל ועוה"ב, שא"י בא לתקן חיי הגוף וחיים המדיניים, ועוה"ב על חיי הנפש, והתורה הנר המאיר לשני השלמיות האלה ומקשרם יחד):
