לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה יַ֚עַן דַּבֶּרְכֶ֣ם שָׁ֔וְא וַחֲזִיתֶ֖ם כָּזָ֑ב לָכֵן֙ הִנְנִ֣י אֲלֵיכֶ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃

בְּכֵן כִּדְנַן יְיָ אֱלֹהִים חֲלַף דְאִתְנַבֵּיתוּן שְׁקַר וַאֲלַפְתּוּן כַּדְבִין בְּכֵן הָא אֲנָא שְׁלַח רוּגְזִי עֲלֵיכוֹן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים:

הנני. הנה אני אלחם עמכם:

לכן יאמר שמגיע להם עונש כפול, א. על מה שינבאו כזה בשם ה', שגם אם לא היו מחטיאים את העם בנבואתם הלא נביא השקר מיתתו בחנק, ב. על מה שבדבריהם מתעים את העם מדרכי ה', ותחלה יגיד ענשם על נבואת השקר, וז"ש יען דברכם שוא וחזיתם כזב הנני אליכם כי זה הנוגע לכבודי: