וַיִּקְרָא ט׳ · ז׳

קרב אל המזבח. שֶׁהָיָה אַהֲרֹן בּוֹשׁ וְיָרֵא לָגֶשֶׁת, אָמַר לוֹ מֹשֶׁה, לָמָּה אַתָּה בוֹשׁ? לְכָךְ נִבְחַרְתָּ (ספרא):

את חטאתך. עֵגֶל בֶּן בָּקָר:

ואת עלתך. הָאָיִל:

קרבן העם. שְׂעִיר עִזִּים וְעֵגֶל וְכֶבֶשׂ; כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "עֵגֶל" בֶּן שָׁנָה הוּא וּמִכָּאן אַתָּה לָמֵד (שם):

וַאֲמַר מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן קְרַב לְמַדְבְּחָא וְעִבֵד יָת חַטָאתָךְ וְיָת עֲלָתָךְ וְכַפֵּר עֲלָךְ וְעַל עַמָא וְעִבֵד יָת קֻרְבַּן עַמָא וְכַפֵּר עֲלֵיהוֹן כְּמָא דִי פַקִיד יְיָ

וכפר בעדך ובעד העם. שהיא מצוה שתכפר על נפשך ועל כל הקהל ובפר החטאת תכפר בעדך ואחר כך תעשה קרבן העם וכפר בעדם כי לא יוכל אדם לכפר על אחד עד היותו טהור מכל חטא:

קרב אל המזבח לפי שכל שבעת ימי המלואים היה משה עובד, ובשמיני אמר משה לאהרן מעתה קרב אתה ועבוד.

וכפר בעדך ואח״‎כ בעד העם כדי שיבא זכאי ויכפר על החייב שהוא והם חטאו בעגל.

וְכַפֵּר בַּעַדְךָ וּבְעַד הָעָם. כַּפָּרָתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן כְּפוּלָה, אַחַת כְּנֶגֶד מַה שֶּׁחָטָא הוּא, שֵׁנִית מַה שֶּׁהֶחֱטִיא גַּם אֶת הָעָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב כא): ״כִּי הֵבֵאתָ עָלָיו חֲטָאָה גְדוֹלָה״. אֲבָל בְּכַפָּרַת הָעָם לֹא נֶאֱמַר כִּי אִם ״וְכַפֵּר בַּעֲדָם״, כִּי הֵמָּה תְּלוּיִין בּוֹ, וְהוּא לֹא תָּלוּי בָּהֶם. וְעוֹד, שֶׁכַּפָּרַת אַהֲרֹן הוּא בְּעֶצֶם כַּפָּרַת הָעָם, כִּי בִּזְמַן שֶׁמַּנְהִיגֵי יִשְׂרָאֵל מְתֻקָּנִים אָז כָּל הָעָם מְתֻקָּנִים, וְקִלְקוּלָם הוּא אַשְׁמַת הָעָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ד ג): ״אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם״, כִּי שִׁגְגַת תַּלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן, וּבִזְמַן שֶׁהוּא חוֹטֵא גַּם בִּשְׁגָגָה אָז שִׁגְגָתוֹ סִבָּה לְאַשְׁמַת הָעָם שֶׁיֶּאְשְׁמוּ גַּם בְּמֵזִיד. עַל כֵּן כַּפָּרָתוֹ הוּא כַּפָּרַת כָּל הָעָם.

דָּבָר אַחֵר, ״וּבְעַד הָעָם״ קָאֵי עַל קָרְבַּן הָעָם, וּמַה שֶּׁזְּכָרוֹ כָּאן אֵצֶל כַּפָּרָתוֹ, לוֹמַר לְךָ שֶׁכַּפָּרַת אַהֲרֹן תְּלוּיָה בְּכַפָּרַת הָעָם, שֶׁאִם יִתְכַּפֵּר הָעָם אָז גַּם לְךָ יֵשׁ כַּפָּרָה, אָמְנָם אִם לֹא יִתְכַּפֵּר הָעָם - אָז גַּם לְךָ אֵין כַּפָּרָה וְתַקָּנָה, כִּי כָּל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים חֵטְא הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ וְאֵין מַסְפִּיקִים בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה הָרַב בְּגַן עֵדֶן וְתַלְמִידוֹ בְּגֵהִנּוֹם. לְפִיכָךְ אֵין לוֹ כַּפָּרָה כִּי אִם בִּתְנַאי זֶה שֶׁיְּכַפֵּר גַּם בְּעַד הָעָם אֲשֶׁר הֶחֱטִיא.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאַהֲרֹן לֹא הָיָה צָרִיךְ כַּפָּרָה, כִּי אִם עַל חֵטְא הַמַּעֲשֶׂה וְלֹא עַל חֵטְא הַהִרְהוּר, כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה בְּפָסוּק ״קַח לְךָ עֵגֶל״, וְהָעָם הָיוּ צְרִיכִין גַּם כֵּן כַּפָּרָה עַל חֵטְא הַמַּעֲשֶׂה, לְפִיכָךְ נֶאֱמַר בְּכַפָּרַת אַהֲרֹן ״וְכַפֵּר בַּעַדְךָ וּבְעַד הָעָם״, לוֹמַר לְךָ שֶׁגַּם הָעָם צָרִיךְ אֶל כַּפָּרָתְךָ עַל חֵטְא הַמַּעֲשֶׂה, אֲבָל בְּכַפָּרַת הָעָם שֶׁהֵבִיאוּ עֵגֶל לְעוֹלָה לְכַפֵּר גַּם עַל חֵטְא הַמַּחֲשָׁבָה נֶאֱמַר ״וְכַפֵּר בַּעֲדָם״ לְבַד, כִּי אַהֲרֹן לֹא הָיָה צָרִיךְ לְכַפָּרָה עַל הַהִרְהוּר כִּי לֹא חָטָא בְּמַחֲשָׁבָה כְּלָל כִּי אִם בְּמַעֲשֶׂה, וּבְלִי סָפֵק שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְשֵׁם אֱלָהוּת.

וְכַפֵּר בַּעַדְךָ וּבְעַד הָעָם. מַשְׁמַע כִּי כַּפָּרַת אַהֲרֹן נוֹגַעַת גַּם לָעָם. וְהַטַּעַם הוּא לְצַד כִּי חֵטְא אַהֲרֹן - יִשְׂרָאֵל הָיוּ לוֹ סִבָּה לַחֲטֹא, שֶׁאָמְרוּ לוֹ (שמות לב:א) ״קוּם עֲשֵׂה לָנוּ״ וְגוֹ׳, וְכָל עוֹד שֶׁלֹּא נִתְכַּפֵּר אַהֲרֹן יֶשְׁנוֹ הַחֵטְא לְעוֹשֵׂהוּ וְלַמְסַבֵּב עוֹשֵׂהוּ, וְאַחַר שֶׁנִּתְכַּפֵּר נִתְכַּפְּרוּ שְׁנֵיהֶם, לָזֶה אָמַר לוֹ ״וְכַפֵּר בַּעַדְךָ וּבְעַד הָעָם״.