וְאֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל תְּדַבֵּ֣ר לֵאמֹ֑ר קְח֤וּ שְׂעִיר־עִזִּים֙ לְחַטָּ֔את וְעֵ֨גֶל וָכֶ֧בֶשׂ בְּנֵי־שָׁנָ֛ה תְּמִימִ֖ם לְעֹלָֽה׃

וְעִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּמַלֵל לְמֵימָר סִבוּ צְפִיר בַּר עִזִין לְחַטָאתָא וְעֵגֶל וְאִמָר בְּנֵי שְׁנָא שַׁלְמִין לַעֲלָתָא

שעיר עזים לחטאת. על הקהל ועגל שאין לו שנה תמימה וכן כבש לעולה:

קחו שעיר עזים יבא שעיר עזים ויכפר על מעשה שעיר עזים דיוסף. ד״‎א קחו שעיר עזים לכפר על עבודת כוכבים שעבדו שכן מצינו שעירים נשרפים הם שעירי עבודת כוכבים הנשרפים חוץ למחנה כדאיתא בת״‎כ וזה נשרף.

וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר. מַה שֶּׁצִּוָּה מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן שֶׁיְדַבֵּר אֶל יִשְׂרָאֵל וְלֹא צִוָּה הוּא בְּעַצְמוֹ לָהֶם, לְפִי שֶׁרָצָה מֹשֶׁה לְהַרְאוֹת לְכָל יִשְׂרָאֵל שֶׁאַהֲרֹן נָקִי מִן חֵטְא הָעֵגֶל, דְּאִם לֹא כֵן אֵיךְ יְצַוֶּה הוּא לָהֶם קְחוּ לָכֶם עֵגֶל לְכַפָּרָה, וַהֲרֵי יֹאמְרוּ לוֹ: טוֹל קוֹרָה כוּ׳. אוֹ יִהְיֶה פֵּרוּשׁוֹ עַל דֶּרֶךְ קְשֹׁט עַצְמְךָ תְּחִלָּה כוּ׳ (ב״ב ס;), לְפִיכָךְ מִתְּחִלָּה ״קַח לְךָ עֵגֶל בֶּן בָּקָר״ לִקְשֹׁט אֶת עַצְמְךָ תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ ״וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר״ שֶׁיִּתְקַשְּׁטוּ גַּם הֵמָּה, וְאָז גַּם הֵמָּה יְכוֹלִין לִקְשֹׁט אֲחֵרִים וְזֶהוּ לְשׁוֹן לֵאמֹר.

קְחוּ שְׂעִיר עִזִּים לְחַטָּאת. לְכַפָּרָה עַל מַה שֶּׁזָּבְחוּ זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִים, לְכָךְ נֶאֱמַר ״לִזְבֹּחַ לִפְנֵי ה׳״ - וְלֹא לַשְּׂעִירִים כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשׂוּ בַּזְּבִיחָה לָעֵגֶל כָּאָמוּר. וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים (ויקרא ט ג) דָּרְשׁוּ: מָה רָאוּ יִשְׂרָאֵל לְהָבִיא יוֹתֵר מִן אַהֲרֹן, אֶלָּא אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: אַתֶּם יֵשׁ בְּיֶדְכֶם מִתְּחִלָּה וְיֵשׁ בְּיֶדְכֶם מִסּוֹף - בַּתְּחִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לז לא): ״וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים״, בַּסּוֹף שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב ח): ״עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה״, יָבֹא שָׂעִיר וִיכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה שָׂעִיר, יָבֹא עֵגֶל וִיכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה עֵגֶל; אֲבָל אַהֲרֹן לֹא הָיָה לוֹ חֵלֶק כִּי אִם בָּעֵגֶל, עַד כָּאן. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, לָמָּה הוֹצִיא אֶת אַהֲרֹן מִכְּלַל מַעֲשֵׂה דִּשְׂעִיר עִזִּים, וַהֲלֹא גַּם לֵוִי הָיָה בַּמַּעֲשֶׂה הַהוּא, וְאַדְרַבָּה שֶׁהָיָה לוֹ חֵלֶק גָּדוֹל בַּמַּעֲשֶׂה הַהוּא יוֹתֵר עַל אֶחָיו, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י עַל פָּסוּק ״שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים״ (בראשית מט ה). וְעוֹד, לָמָּה הִזְכִּיר לְשׁוֹן קוֹדֵם וָסוֹף, הָיָה לוֹ לוֹמַר אַתֶּם יֵשׁ בְּיֶדְכֶם שְׁתֵּי עֲבֵרוֹת, וְלָמָּה תָּלָה הֶעָוֹן בְּמֻקְדָּם וּמְאֻחָר. וְעוֹד, מַה עִנְיַן כַּפָּרַת שְׂעִיר עִזִּים לְכַפָּרַת עֲוֹן הָעֵגֶל. גַּם פָּסוּק ״וַיִּקְרְבוּ כָּל הָעֵדָה וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי ה׳״ צָרִיךְ בֵּאוּר, כִּי לֹא פוֹרַשׁ בּוֹ לְהֵיכָן קָרְבוּ, וּמַהוּ שֶׁאָמַר ״זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ תַּעֲשׂוּ״, מַה יַּעֲשׂוּ עוֹד נוֹסָף עַל מַה שֶׁכְּבָר עָשׂוּ.

וְהַקָּרוֹב אֵלַי לוֹמַר בְּהֵתֵּר סְפֵקוֹת אֵלּוּ. שֶׁבַּעַל מִדְרָשׁ זֶה סוֹבֵר שֶׁהַאי בְּהַאי תַּלְיָא, שֶׁאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁל ״וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים״ הָיָה סִבָּה גַּם לְמַעֲשֵׂה עֵגֶל, יַעַן כִּי מֵהַיָּדוּעַ שֶׁמִּדַּת הַקִּנְאָה שֶׁהָיְתָה בַּאֲחֵי יוֹסֵף גָּרְמָה לָהֶם אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁל ״וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים״, וּמֵאָז נִשְׁתָּרְשָׁה בְּתוֹכָם מִדַּת הַקִּנְאָה לְדוֹרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים סט י): ״כִּי קִנְאַת בֵּיתְךָ אֲכָלָתְנִי״, הִיא קִנְאַת בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמְּצוּיָה בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּכָל הַדּוֹרוֹת יוֹתֵר מִבְּכָל הָאֻמּוֹת, עַד שֶׁיָּצָא הָעֵגֶל הַזֶּה מִתּוֹךְ שֶׁרַבִּים קִנְּאוּ בְּמֹשֶׁה בַּמַּחֲנֶה כְּקֹרַח וַעֲדָתוֹ. וְכֵן בְּאוֹתוֹ זְמַן רַבִּים קַנָּאִים פָּגְעוּ בוֹ, וְזֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאוֹת לַחֲשֹׁב עָלָיו עֲלִילוֹת דְּבָרִים לֵאמֹר ״כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ״, כְּדֵי לִפְרֹק עֻלּוֹ מֵעֲלֵיהֶם, וּלְמַנּוֹת עֲלֵיהֶם הָעֵגֶל הַזֶּה, הַעֶצֶב נִבְזֶה הָאָחוּז בְּחַבְלֵי בוּז, כִּי הַקִּנְאָה הַמְסַבֶּבֶת פֵּרוּד הַלְּבָבוֹת הִיא שֶׁעָמְדָה לָהֶם שֶׁנִּפְרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו, כִּי בִּטְּלוּ מִצְוַת ״וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ״. וְזֶהוּ הַחֵטְא הַקּוֹדֵם הַמְסַבֵּב גַּם הַמְאֻחָר, שֶׁלְּסוֹף פָּנוּ עֹרֶף גַּם אֶל ה׳ וּבִטְּלוּ מִצְוַת ״וְאָהַבְתָּ אֵת ה׳ אֱלֹהֶיךָ״. וּמִטַּעַם זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב״ר לח ו) שֶׁכָּל זְמַן שֶׁשָּׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה הַנַּח לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ד יז): ״חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרַיִם הַנַּח לוֹ״, אֲבָל ״חָלַק לִבָּם - עַתָּה יֶאְשָׁמוּ״. וּבֵאוּר דָּבָר זֶה תִּמְצָא יָפֶה וּמְתֻקָּן בְּחִבּוּרִי עוֹלֵלוֹת אֶפְרַיִם חֵלֶק א׳ מַאֲמָר כ״ג, וּמִשָּׁם תּוּכַל לְהָבִין מַה שֶּׁתָּלָה בַּעַל מִדְרָשׁ זֶה שְׁנֵי מִינֵי עָוֹן אֵלּוּ בְּקוֹדֵם וּבִמְאֻחָר, כִּי אַחַת גּוֹרֶרֶת חֲבֵרְתָהּ. וְכֵן מָצִינוּ (מלכים א׳ יב כח) בְּיָרָבְעָם שֶׁעָשָׂה הָעֲגָלִים מִקִּנְאָתוֹ בְּמַלְכוּת שְׁלֹמֹה.

וּבְהַצָּעָה זוֹ מְיֻשָּׁב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה אַהֲרֹן צָרִיךְ לִהְיוֹת לוֹ חֵלֶק בַּכַּפָּרָה שֶׁהִיא עַל הַקּוֹדֵם ״וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים״, דְּהַיְנוּ פֵּרוּד הַלְּבָבוֹת שֶׁהָיוּ בֵּין הָאָבוֹת, כִּי כְּבָר תִּקֵּן אַהֲרֹן זֶה בְּמַה שֶּׁאָחַז בְּמִדַּת הַשָּׁלוֹם, כִּי שָׁמוֹעַ - מִזֶּבַח טוֹב, וְכֵן יִשְׂרָאֵל רָאוּ לְתַקֵּן שְׁנֵיהֶם בְּיוֹם זֶה, זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וַיִּקְרְבוּ כָל הָעֵדָה״ וְגוֹ׳ כִּי כְּשֶׁרָאוּ כָל הָעֵדָה שֶׁהֵם צְרִיכִין לְכַפָּרָה עַל ״וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים״, שֶׁגָּרְמָה לָהֶם הַקִּנְאָה וּפֵרוּד הַלְּבָבוֹת, וְעַל הַמְאֻחָר וְהוּא מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, שֶׁעַל יָדוֹ נִתְרַחֲקוּ מֵעַל ה׳ וּפָנוּ אֵלָיו עֹרֶף וְלֹא פָנִים, הִנֵּה זוּלַת הַקָּרְבָּן רָאוּ לְתַקֵּן כָּל זֶה בְּמַעֲשֶׂה מַמָּשׁ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה כְּטוֹבֵל וְשֶׁרֶץ בְּיָדוֹ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וַיִּקְחוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה״, הַיְנוּ הַקָּרְבָּנוֹת, ״וַיִּקְרְבוּ כָּל הָעֵדָה״, שֶׁקָּרְבוּ זֶה אֶל זֶה בְּקֵרוּב הַלְּבָבוֹת, וְקִיְּמוּ וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת בְּאַחֲוָה וְרֵעוּת לְתַקֵּן חֵטְא הַקּוֹדֵם מַעֲשֵׂה שְׂעִיר עִזִּים הַבָּא מִתּוֹךְ פֵּרוּד הַלְּבָבוֹת, וְאַחַר כָּךְ תִּקְּנוּ גַּם חֵטְא הַמְאֻחָר ״וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי ה׳״, כִּי פָנוּ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פָּנִים וְלֹא עֹרֶף. וְכַאֲשֶׁר רָאָה מֹשֶׁה כֹּשֶׁר לְבָבָם זֶה עִם זֶה, וְכִי הָיוּ שְׁלֵמִים עִם ה׳, הָיָה הַדָּבָר יָשָׁר מְאֹד בְּעֵינָיו, כִּי טוֹב הוּא יוֹתֵר מִן הֲבָאַת קָרְבָּן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א טו כב): ״הִנֵּה שְׁמוֹעַ מִזֶּבַח טוֹב״, וְעַל זֶה אָמַר מֹשֶׁה: ״זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ תַּעֲשׂוּ״, כִּי כְּלוּם צִוָּה ה׳ עַל דִּבְרֵי עוֹלָה וָזֶבַח כִּי אִם לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל ה׳, כִּי בָּזֶה הַדָּבָר מִעֵט מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת לוֹמַר כָּזֶה תַּעֲשׂוּ גַּם לְדוֹרוֹת, וּמִי יִתֵּן וְהָיָה זֶה לְבַבְכֶם כָּל הַיָּמִים, כִּי בִּזְכוּתוֹ ״וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה׳״, כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם פּוֹנִים פְּנֵיכֶם מוּל הַשְּׁכִינָה כָּךְ יָאֵר ה׳ פָּנָיו אֲלֵיכֶם, כְּדֶרֶךְ שֶׁבָּא לִרְאוֹת כָּךְ בָּא לְהֵרָאוֹת.

תְּדַבֵּר לֵאמֹר. צָרִיךְ לָדַעַת מַה טַעַם יְדַבֵּר כָּאן אַהֲרֹן לְיִשְׂרָאֵל וְלֹא מֹשֶׁה הָרָגִיל? וְאוּלַי כִּי לְצַד שֶׁאָמַר לָהֶם ״לְמִי זָהָב הִתְפָּרָקוּ״ וְגוֹ׳, לָזֶה יְצַו ה׳ אֵלָיו כִּי יְדַבֵּר לָהֶם לְהָבִיא כַּפָּרָה שְׂעִיר עִזִּים, הַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר. וּכְבָר כָּתַבְנוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת דִּבְרֵי רַזַ״ל כִּי הַחֵטְא יַפְעִיל הַגְּנַאי בִּמְקוֹמוֹ וְהַתִּקּוּן צָרִיךְ לִהְיוֹת מְכֻוָּן כְּנֶגְדּוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ תְּדַבֵּר לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ, תְּדַבֵּר דִּבּוּר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲלָה וּזְכוּת כְּנֶגֶד דִּבּוּר שֶׁהָיָה בּוֹ הַשְׁפָּלָה אֲשֶׁר פָּרַע בּוֹ אֶת הָעָם.

עוֹד נִרְאֶה, כִּי לְצַד שֶׁעָלָה אַהֲרֹן בַּמַּעֲלָה הַנִּפְלָאָה הַלָּז מִתּוֹךְ כָּל יִשְׂרָאֵל בּוֹ בָּחַר ה׳, לָזֶה אָמַר אֵלָיו מֹשֶׁה שֶׁיְּדַבֵּר לְיִשְׂרָאֵל אֲמִירוֹת רַכּוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ לֵאמֹר. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁאָמַר כִּי הַיּוֹם ה׳ נִרְאָה אֲלֵיכֶם, פֵּרוּשׁ, כָּל הַמֻּשָּׂג וְכָל הָרָצוֹן אֵינוֹ אֶלָּא לְצַד יִשְׂרָאֵל, כְּאָמְרוֹ ״אֲלֵיכֶם״ וְלֹא ״לִי״. וּכְדֶרֶךְ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, הֲלֹא כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נְזוּפִים לֹא דִבֵּר ה׳ עִם מֹשֶׁה, כִּי כָל הַמֻּשָּׂג אֵינוֹ אֶלָּא לְצַד מַעֲלַת יִשְׂרָאֵל.