וַיִּקְרָא ט׳ · י״ז

אהרן מקריב את המנחה, ממלא כפו ממנה ומקטיר על המזבח, מלבד עולת הבוקר. רש״י מבאר ש״וימלא כפו״ היא הקמיצה, ושהלשון ״מלבד עולת הבוקר״ מלמדת שכל אלה נעשו אחר עולת התמיד של שחר. חזקוני מוסיף שהלשון ״מלבד עולת הבוקר״ מלמדת ששתי מנחות היו שם, אחת עם העולה ואחת בפני עצמה. אונקלוס מתרגם את הפסוק כפשוטו. הפסוק מתאר את הקרבת המנחה בידי אהרן על ידי קמיצת מלוא כפו והקטרתה, ומדגיש שכל קרבנות היום נעשו לאחר תמיד השחר הקבוע, שקדם להם, כדרך שעולת הבוקר קודמת לכל הקרבנות בכל יום.