וַיִּקְרָא ח׳ · ה׳

וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֶל־הָעֵדָ֑ה זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לַעֲשֽׂוֹת׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

משה אומר לעדה שזה הדבר אשר ציווה ה׳ לעשות. רש״י מבאר שמשה אמר להם: הדברים שתראו שאני עושה לפניכם, ה׳ ציווני לעשותם, ואל תאמרו שאני עושה אותם לכבודי ולכבוד אחי אהרן. אור החיים מוסיף שמשה הודיע זאת כדי שלא יערערו על מינוי אהרן כפי שערער קורח לימים, בחושבם שמשה עשה זאת מרצונו. ומכאן שקורח כבר לא יוכל לטעון שהיה שוגג, שהרי משה הודיעו מראש שהכל בציווי ה׳. הפסוק מדגיש שמעשי החינוך כולם נעשו על פי ה׳ ולא מיוזמת משה, כדי למנוע מחלוקת וטענות עתידיות.
מבוסס על רש״י, אור החיים · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

זה הדבר. דְּבָרִים שֶׁתִּרְאוּ שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה לִפְנֵיכֶם, צִוַּנִי הַקָּבָּ"ה לַעֲשׂוֹת, וְאַל תֹּאמְרוּ לִכְבוֹדִי וְלִכְבוֹד אָחִי אֲנִי עוֹשֶֹׁה; כָּל הָעִנְיָן הַזֶּה פֵּרַשְׁתִּי בְּ"וְאַתָּה תְּצַוֶּה":

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲמַר מֹשֶׁה לִכְנִשְׁתָּא דֵין פִּתְגָמָא דִי פַקִיד יְיָ לְמֶעְבָּד

Onkelos Leviticus

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וַיֹּאמֶר וְגוֹ׳ זֶה הַדָּבָר וְגוֹ׳. אָמַר כֵּן לְהוֹדִיעָם לְבַל יְעַרְעֲרוּ עַל הַדָּבָר כְּקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ, בְּחָשְׁבָם כִּי מִלִּבּוֹ וּמֵרְצוֹנוֹ הָיָה עוֹשֶׂה. וּמֵעַתָּה אֵין טַעֲנָה לְקֹרַח כִּי שׁוֹגֵג הָיָה, שֶׁהֲרֵי הוֹדִיעוֹ בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה כִּי זֶה הַדָּבָר הוּא מִצְוַת ה׳ וְלֹא מִלִּבּוֹ וּמֵרְצוֹנוֹ שֶׁל מֹשֶׁה.

עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ב:ו; זבחים קב.) כִּי מֹשֶׁה מֶלֶךְ הָיָה, דִּכְתִיב (דברים לג:ה) ״וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ״, וּתְנַן (כתובות יז.): מֶלֶךְ שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ אֵין כְּבוֹדוֹ מָחוּל. וְהִנֵּה מֹשֶׁה הָיָה עוֹשֶׂה מַעֲשִׂים שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹתָם אֲפִלּוּ עֶבֶד עִבְרִי לַאֲדוֹנוֹ, לִרְחֹץ אוֹתָם בַּמַּיִם וְכוּ׳ כָּל גּוּפָם וְכָל סֵדֶר הַמַּעֲשֶׂה, וְאֵין לְךָ זִלְזוּל גָּדוֹל מִזֶּה. אֲשֶׁר עַל כֵּן הִקְדִּים לוֹמַר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ מִפִּי ה׳ נֶאֱמַר לִי לַעֲשׂוֹתוֹ, וְדַוְקָא זֶה וְלֹא אַחֵר, כִּי הַמֶּלֶךְ אָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן הֲגַם שֶׁיַּחְפֹּץ לִמְחֹל, כִּי דַוְקָא זֶה הַדָּבָר, לְצַד שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר מֶלֶךְ שֶׁלֹּא יִמְחֹל עַל כְּבוֹדוֹ הוּא שֶׁהִתִּיר וְצִוָּה לִי לַעֲשׂוֹת.

עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים בַּפָּסוּק ״וַיִּרְחַץ אוֹתָם בַּמָּיִם״, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה זָכוּ בְּקִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם וּבִטְבִילַת יוֹם הַכִּפּוּרִים, עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ ״זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת״ לְדוֹרוֹת, כִּי בָּזֶה יִזְכּוּ בְּקִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם וּטְבִילָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לְדוֹרוֹת:

Vocalized Edition