וַיִּקְרָא ח׳ · ד׳

וַעֲבַד מֹשֶׁה כְּמָא דִי פַקִיד יְיָ יָתֵהּ וְאִתְכְּנִשַׁת כְּנִשְׁתָּא לִתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא

וַתִּקָּהֵל הָעֵדָה וְגוֹ׳. אוּלַי כִּי בִּרְאוֹתָם מַעֲשֵׂה מֹשֶׁה שֶׁלָּקַח אַהֲרֹן וּבָנָיו וְהַבְּגָדִים וְגוֹ׳, נִקְהֲלוּ מֵעַצְמָן. אוֹ יִרְצֶה לְהוֹדִיעַ שֶׁהֶחְזִיקָם הַמָּקוֹם לְכָל יִשְׂרָאֵל בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה י:ט) בְּפָרָשַׁת ״הַקְהֵל״ וְגוֹ׳, וְכָאן יוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁכֵּן הָיָה.