וַיִּקְרָא ו׳ · כ״ג

וְכׇל־חַטָּ֡את אֲשֶׁר֩ יוּבָ֨א מִדָּמָ֜הּ אֶל־אֹ֧הֶל מוֹעֵ֛ד לְכַפֵּ֥ר בַּקֹּ֖דֶשׁ לֹ֣א תֵאָכֵ֑ל בָּאֵ֖שׁ תִּשָּׂרֵֽף׃ {פ}

במילים פשוטות

הפסוק חותם את תורת החטאת: כל חטאת אשר יובא מדמה אל אוהל מועד לכפר בקודש לא תיאכל, באש תישרף. רש״י מבאר שאם הכניס מדם חטאת החיצונה לפנים, נפסלה, ו״וכל״ בא לרבות שאר קדשים. אבן עזרא מבאר שמקום הפרוכת יקרא קודש, ושחטאת זו היא חטאת כהן גדול או הקהל, שדמן נכנס פנימה. הפסוק מלמד את ההבחנה בין חטאות: החטאות הפנימיות, שדמן נכנס אל הקודש לכפר, אינן נאכלות אלא נשרפות באש, בשונה מן החטאות החיצוניות הנאכלות לכהנים. עוד מלמד רש״י שאם הוכנס דם חטאת חיצונה פנימה - נפסלה. בכך מסתיימת תורת החטאת, המבחינה בין החטאות הנאכלות לבין הנשרפות, לפי מקום עבודת דמן.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וכל חטאת וגו'. שֶׁאִם הִכְנִיס מִדַּם חַטָּאת הַחִיצוֹנָה לִפְנִים פְּסוּלָה:

וכל. לְרַבּוֹת שְׁאָר קָדָשִׁים (ספרא):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְכָל חַטָאתָא דִי יִתָּעַלּ מִדְמַהּ לְמַשְׁכַּן זִמְנָא לְכַפָּרָא בְקוּדְשָׁא לָא תִתְאֲכֵל בְּנוּרָא תִּתּוֹקָד

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וכל חטאת אשר יובא מדמה וגו׳‎ לכפר בקדש. והנה מקום הפרכת יקרא קדש כי החצר ואם היא קדש כנגד אהל מועד חול והנה גם יקרא לפנים הפרכת קדש כנגד אהל מועד כמו בזאת יבא אהרן אל הקדש וזאת החטאת היא חטאת כהן הגדול או הקהל:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

וכל חטאת אשר יובא מדמה וגו' - חטאות הפנימיות. פר כהן המשיח, ופר העלם דבר של צבור, ופר ושעיר של יום הכפורים, ושעיר עבודת כוכבים, כל אלו ה' כתיב בהם מתנות לפנים בהיכל על הפרכת ומזבח הזהב. וזהו פשוטו.

מקור: ספריא · נחלת הכלל