וַיִּקְרָא ו׳ · י״ג

זֶ֡ה קׇרְבַּן֩ אַהֲרֹ֨ן וּבָנָ֜יו אֲשֶׁר־יַקְרִ֣יבוּ לַֽיהֹוָ֗ה בְּיוֹם֙ הִמָּשַׁ֣ח אֹת֔וֹ עֲשִׂירִ֨ת הָאֵפָ֥ה סֹ֛לֶת מִנְחָ֖ה תָּמִ֑יד מַחֲצִיתָ֣הּ בַּבֹּ֔קֶר וּמַחֲצִיתָ֖הּ בָּעָֽרֶב׃

במילים פשוטות

הפסוק עוסק בקרבן אהרן ובניו ביום המשחם: עשירית האיפה סולת מנחה תמיד, מחציתה בבוקר ומחציתה בערב. רש״י מבאר שאף ההדיוטות מקריבים עשירית האיפה ביום שהם מתחנכים לעבודה, אבל כהן גדול בכל יום, שנאמר ״מנחה תמיד״. אונקלוס מתרגם ״ביום המשח אותו״ - ביומא דרביאו יתה. אבן עזרא מבאר ״זה קרבן אהרן״ - או אחד מבניו תחתיו, ו״ביום המשח אותו״ - אשר יוצק על ראשו שמן המשחה. הפסוק מלמד על מנחת החינוך הקרבה ביום כניסת הכהן לעבודה, ועל מנחת הכהן הגדול הקרבה בכל יום, חציה בבוקר וחציה בערב. בכך מבחין הכתוב בין קרבן החינוך של כל כהן לבין המנחה היומית התמידית של הכהן הגדול.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

זה קרבן אהרן ובניו. אַף הַהֶדְיוֹטוֹת מַקְרִיבִין עֲשִׂירִית הָאֵפָה בַּיּוֹם שֶׁהֵן מִתְחַנְּכִין לָעֲבוֹדָה, אֲבָל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר מִנְחָה תָּמִיד וְגוֹ' וְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו מִבָּנָיו וְגוֹ' חָק עוֹלָם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

דֵין קֻרְבַּן אַהֲרֹן וּבְנוֹהִי דִי יְקָרְבוּן קֳדָם יְיָ בְּיוֹמָא דְרַבִּיאוּ יָתֵהּ חַד מִן עַסְרָא בִתְלַת סְאִין סֻלְתָּא מִנְחָתָא תְּדִירָא פַּלְגוּתַהּ בְּצַפְרָא וּפַלְגוּתַהּ בְּרַמְשָׁא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

זה קרבן אהרן. או אחד מבניו תחתיו:

ביום המשח אותו. אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ורבים אמרו כי זה בי״ת תחת מ״ם והטעם כי מיום המשח אותו הנה זה חייב להקריב תמיד מנחתו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

זה קרבן אהרן ובניו - לפי הפשט: בני אהרן הכהנים הגדולים העומדים תחתיו. וחכמים דרשו: על כהן הדיוט, כשעושה עבודה ראשונה צריך חינוך במנחה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ביום המשח אתו. בי״‎ת במקום מ״‎ם פי׳‎ מיום המשח אותו חייב הוא להקריב מנחה זו דוגמא ביום משחו אותם שפי׳‎ מיום משחו אותם וכן הנותר בבשר ובלחם שפי׳‎ מן הבשר ומן הלחם.

מחציתה בבקר ומחציתה בערב. כיצד הוא עושה מביא עשרון שלם וחוצהו ומקריב מחציתו בבוקר ומחציתו בין הערבים נטמא חציו של בין הערבים או אבד מביא עשרון שלם וחוצהו ומקריב מחצה ומחצה אבד נמצא שני חצאים קרבים ושני חצאים אבודים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל