וַיִּקְרָא ה׳ · כ׳

וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

הפסוק פותח חטיבה חדשה: ה׳ מדבר אל משה לאמור, לפני פרשת אשם גזלות. זהו פסוק פתיחה קצר, שבו מוסר ה׳ למשה ציווי חדש בעניין קרבן האשם הבא על גזל ושבועת שקר. אונקלוס מתרגם ״וידבר ה׳ אל משה לאמור״ - ומליל ה׳ עם משה למימר. הדיבור החוזר לפני פרשה חדשה מציין שכל חטיבה נמסרה למשה בדיבור נפרד. הפסוק פותח את דין אשם גזלות, שבו עוסקת התורה במי שכפר בממון חברו ונשבע על שקר. הפרדת הפרשה בפסוק דיבור עצמאי מלמדת על מעבר לסוג נוסף של אשם - הבא על עבירות שבין אדם לחברו - ובכך משלים הכתוב את סוגי קרבנות האשם השונים.
מבוסס על אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּמַלִיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימָר

Onkelos Leviticus