וַיִּקְרָא ה׳ · י״א

וְאִם־לֹא֩ תַשִּׂ֨יג יָד֜וֹ לִשְׁתֵּ֣י תֹרִ֗ים אוֹ֮ לִשְׁנֵ֣י בְנֵי־יוֹנָה֒ וְהֵבִ֨יא אֶת־קׇרְבָּנ֜וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֗א עֲשִׂירִ֧ת הָאֵפָ֛ה סֹ֖לֶת לְחַטָּ֑את לֹא־יָשִׂ֨ים עָלֶ֜יהָ שֶׁ֗מֶן וְלֹא־יִתֵּ֤ן עָלֶ֙יהָ֙ לְבֹנָ֔ה כִּ֥י חַטָּ֖את הִֽוא׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

הפסוק עוסק במי שאין ידו משגת אף שני עופות: יביא עשירית האיפה סולת לחטאת, בלא שמן ובלא לבונה, כי חטאת היא. רש״י מבאר ש״כי חטאת הוא״ מלמד שאין בדין שיהא קרבנו מהודר, ולכן אין נותנים עליה שמן ולבונה. אבן עזרא מבאר ש״עשירית האיפה״ היא מאכל לאיש אחד ביום אחד. הפסוק מלמד את הדרגה השלישית והנמוכה ביותר של קרבן עולה ויורד - מנחת סולת בלא שמן ולבונה, לדל שאין ידו משגת אף עופות. היעדר השמן והלבונה מבטא שאין ראוי שקרבן חטאת יהיה מהודר. בכך משלימה התורה את מדרג הקרבנות, ומאפשרת אף לעני מרוד ביותר להתכפר על חטאו בקרבן זול ופשוט.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

כי חטאת הוא. וְאֵין בַּדִּין שֶׁיְּהֵא קָרְבָּנוֹ מְהֻדָּר (מנחות ו'):

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְאִם לָא תַדְבֵּק יְדֵהּ לְתַרְתֵּין שַׁפְנִינִין אוֹ לִתְרֵין בְּנֵי יוֹנָה וְיַיְתִי יָת קֻרְבָּנֵהּ דִי חָב חַד מִן עַסְרָא בִתְלַת סְאִין סֻלְתָּא לְחַטָּאתָא לָא יְשַׁוִי עֲלַהּ מִשְׁחָא וְלָא יִתֵּן עֲלַהּ לְבֻנְתָּא אֲרֵי חַטָאתָא הִיא

Onkelos Leviticus

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

עשירת האיפה. מאכל לאיש אחד ביום אחד:

On Your Way

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

עשירת האיפה אעפ״‎י שהיא בדלי דלות דיו בכך הואיל ויש ממנה הקומץ אכילה למזבח והנותר אכילה לכהן. חביבה מצוה זו בשעתה שאין ממתינין לו עד שיעשיר ויביא כשבה או שעירה. וכן בערכין נותן סלע מיד ואין ממתינין לו עד שיעשיר ויביא חמשים סלעים.

כי חטאת היא בדין הוא שתהא חטאת טעונה נסכים שלא יהא חוטא נשכר ומפני מה אינה טעונה שלא יהא קרבנו מהודר אבל חטאת ואשם של מצורע שאינן באין על חטא דהא איכפר ליה בנגיעה ואינן באין אלא לאכשורי גברא טעונין הם נסכים כמו שדרשו רבותינו ז״‎ל בסוטה בפרק המקנא.

Chizkuni