וְאֶת־הַשֵּׁנִ֛י יַעֲשֶׂ֥ה עֹלָ֖ה כַּמִּשְׁפָּ֑ט וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן מֵחַטָּאת֥וֹ אֲשֶׁר־חָטָ֖א וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ {ס}

כמשפט. כַּדָּת הָאָמוּר בְּעוֹלַת הָעוֹף שֶׁל נְדָבָה בְּרֹאשׁ הַפָּרָשָׁה:

וְיָת תִּנְיָנָא יַעְבֵּד עֲלָתָא כִּדְחָזֵי וִיכַפֵּר עֲלוֹהִי כַהֲנָא מֵחוֹבְתֵהּ דִי חָב וְיִשְׁתְּבֵק לֵהּ

מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא. טַעַם שֶׁבְּקָרְבַּן עָשִׁיר אָמַר (פסוק ו) ״מֵחַטָּאתוֹ״, וּבְקָרְבַּן עָנִי אָמַר ״מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא״, יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁפֵּרֵשׁ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (ויקרא ה:יג) בְּקָרְבַּן דַּלֵּי דַּלּוּת: יָכוֹל הַחֲמוּרִים שֶׁבָּהֶם יִהְיוּ בְּכִשְׂבָּה וּשְׂעִירָה, הַקַּלִּים יִהְיוּ בְּתוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה, הַקַּלִּים שֶׁבַּקַּלִּים יִהְיוּ בַּעֲשִׂירִית הָאֵיפָה, תַּלְמוּד לוֹמַר ״מֵאַחַת מֵאֵלֶּה״ לְהַשְׁווֹת הַקַּלִּים לַחֲמוּרִים וכו׳ ע״כ. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בְּפָרָשָׁה זוֹ שְׁלֹשָׁה מִינֵי חַטָּאוֹת: טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֹנֶשׁ כָּרֵת - זוֹ חֲמוּרָה מִכֻּלָּן, וּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת שֶׁחַיָּב עַל זְדוֹנָהּ וְשִׁגְגָתָהּ - זוֹ קַלָּה מִשֶּׁלְּפָנֶיהָ וַחֲמוּרָה מִשֶּׁלְּאַחֲרֶיהָ שֶׁהִיא שְׁבוּעַת בִּטּוּי שֶׁאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא עַל שִׁגְגָתָהּ, יָכוֹל הַחֲמוּרִים וכו׳.

קָשֶׁה, אֵיךְ יָכוֹל אָדָם לוֹמַר כֵּן, וְהַכָּתוּב אוֹמֵר ״וְאִם לֹא תַגִּיעַ״ וְגוֹ׳, מַשְׁמַע שֶׁבִּמְצִיאוּת עַצְמוֹ שֶׁחַיָּב כִּשְׂבָּה וּשְׂעִירָה הוּא מְדַבֵּר. וְכֵן ״אִם לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ״ וְגוֹ׳ שֶׁבְּדַלֵּי דַלּוּת. וְרָאִיתִי לְהָרַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי שֶׁפֵּרֵשׁ ״וְאִם לֹא תַגִּיעַ״ - שֶׁלֹּא נָגְעָה יָדוֹ בְּמַעַל שֶׁחַיָּב בַּעֲבוּרוֹ כִּשְׂבָּה וְכוּ׳, אֶלָּא לְמַעַל קַל מִמֶּנּוּ הַמֻּזְכָּר בַּפָּרָשָׁה, יָבִיא שְׁתֵּי תּוֹרִים וְגוֹ׳, וְאִם (לֹא) הִשִּׂיג יָדוֹ בְּמַעַל שֶׁחַיָּב לְהָבִיא בַּעֲבוּרוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה וְגוֹ׳ עַד כָּאן. וּלְדֶרֶךְ זֶה יִתְיַשֵּׁב אָמְרוֹ מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא, לְצַד שֶׁחֲלוּקָּה זוֹ הִיא חֲלוּקַּת הַקַּלִּים שֶׁהִיא שְׁבוּעַת הָעֵדוּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִטְעֶה שֶׁאֵין קָרְבָּן זֶה שֶׁל עוֹף אֶלָּא לְחֵטְא זֶה הַקַּל, אֲבָל לְחָמוּר מִמֶּנּוּ, שֶׁהוּא טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, אֵין עוֹף בָּא אֲפִלּוּ בַּעֲנִיּוּת, תַּלְמוּד לוֹמַר ״מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא״, שְׁתֵּי חַטָּאוֹת נֶאֶמְרוּ, אֶחָד לִשְׁבוּעַת הָעֵדוּת, וְאֶחָד לְטֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו שֶׁלֹּא תִטְעֶה בּוֹ כַּנִּזְכָּר, וְחָזַר הַכָּתוּב בְּפָרָשַׁת דַּלֵּי דַלּוּת וְרִבָּה אֲפִלּוּ לְעִנְיַן עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁיֶּשְׁנָהּ בְּכָל הַשָּׁלֹשׁ. אֶלָּא שֶׁנִּרְאֶה בְּעֵינַי פֵּרוּשׁ הָרא״ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה דָּחוּק בְּיוֹתֵר, כִּי אֵיךְ יְקַבֵּל הַדַּעַת לְפָרֵשׁ אָמְרוֹ ״אִם לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ״ שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא לְחֵטְא יוֹתֵר, כְּמוֹ זָר נֶחְשָׁב הָעִנְיָן.

וְאוּלַי נוּכַל לְפָרֵשׁ כַּוָּנַת הַתַּנָּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, שֶׁאִם לֹא אָמַר הַכָּתוּב ״מֵאַחַת מֵאֵלֶּה״ הָיִיתִי אוֹמֵר הַחֲמוּרִים שֶׁבָּהֶם שֶׁהוּא טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו קָרְבָּנָם קָבוּעַ בְּכִשְׂבָּה, וּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וְאִם לֹא תַגִּיעַ יָדוֹ דֵי שֶׂה וְהֵבִיא תוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה - לֹא לַכֹּל הוּא אוֹמֵר אֶלָּא לַקָּרְבָּן הַקַּל שֶׁבְּכֻלָּן הוּא שֶׁהֵקֵל בְּכַפָּרָתוֹ, שֶׁהֲגַם שֶׁבְּעָשְׁרוֹ חִיְּבוֹ כִּשְׂבָּה, בְּעָנְיוֹ אִם לֹא תַגִּיעַ יָדוֹ לְכִשְׂבָּה יָבִיא תּוֹרִים, וְהַבָּא לוֹמַר שֶׁיּוֹעִיל גַּם לֶחָמוּר עָלָיו לְהָבִיא רְאָיָה. וְגַם אָמְרוֹ: וְאִם לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ לִשְׁתֵּי תוֹרִים וְגוֹ׳ יָבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה - הָיִיתִי אוֹמֵר עַל הַקַּל שֶׁבַּקַּלּוֹת הוּא אוֹמֵר שֶׁיּוֹעִיל קָרְבָּן זֶה שֶׁהוּא שְׁבוּעַת בִּטּוּי, וְלֹא עַל שְׁבוּעַת הָעֵדוּת שֶׁהִיא חֲמוּרָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו שֶׁלֹּא יָקֵל בּוֹ ה׳ לְכַפֵּר עָלָיו בַּעֲשִׂירִית הָאֵיפָה. וְהָיִיתִי דָן לְחַזֵּק זֶה מִמַּה שֶׁמָּצִינוּ שֶׁקָּבַע ה׳ קָרְבַּן כִּשְׂבָּה וּשְׂעִירָה לְכָל הַשְּׁגָגוֹת, כָּאָמוּר בַּפָּרָשָׁה שֶׁלְּפָנֶיהָ, לָמָּה יִגָּרַע כָּרֵת זֶה שֶׁל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו? הָא וַדַּאי לֹא בָּא קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד אֶלָּא עַל הַקַּלִּין. וְהוּא עַל סֵדֶר זֶה: הֶעָשִׁיר יָבִיא עַל כֻּלָּן כִּשְׂבָּה וּשְׂעִירָה, הַדַּל הֵקֵל בּוֹ הַכָּתוּב לְהָבִיא תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה עַל שְׁבוּעַת הָעֵדוּת, אֲבָל עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו לֹא יָצָא מִכְּלַל הַחַטָּאוֹת שֶׁחִיֵּב בַּפָּרָשָׁה שֶׁלְּפָנֶיהָ, דִּכְתִיב ״נֶפֶשׁ וְגוֹ׳ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה״, דַּלֵּי דַּלּוּת הֵקֵל בּוֹ הַכָּתוּב לְהָבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה עַל שְׁבוּעַת בִּטּוּי, אֲבָל עַל שְׁבוּעַת הָעֵדוּת שֶׁהִיא חֲמוּרָה לֹא יָבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה. וְזֶה הוּא עִקַּר הַטָּעוּת שֶׁהָיִיתִי טוֹעֶה בָּעִנְיָן, דְּתַלְמוּד לוֹמַר ״מֵאַחַת מֵאֵלֶּה״ - הֲרֵי הִשְׁוָה הַכָּתוּב אֶת כֻּלָּן לְהָבִיא אֲפִלּוּ עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו עֲשִׂירִית הָאֵיפָה, וּמִכָּל שֶׁכֵּן תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה, וְהוּא כַּוָּנַת הַתַּנָּא שֶׁאָמַר ״יָכוֹל״. אֶלָּא מַה שֶׁאָמַר בַּחֲלוּקַת הַשְׁוָאַת קַלִּים לַחֲמוּרִים, כְּדֵי נַסְבַּהּ, וְאֵין עִקַּר הַטָּעוּת שֶׁעָלָיו בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא חֲלוּקּוֹת הַשְׁוָאַת חֲמוּרִים לְקַלִּים.

עוֹד נִרְאֶה לְפָרֵשׁ דִּבְרֵי הַתַּנָּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, לְפִי שֶׁסִּדֵּר הַכָּתוּב שָׁלֹשׁ מִינֵי חַטָּאוֹת, וְרוֹאַנִי כִּי יֵשׁ בָּהֶם שָׁלֹשׁ הַדְרָגוֹת, וּבָא לְסַדֵּר הַחַטָּאוֹת הַצְּרִיכִין לְכַפָּרָה. הִתְחִיל בֶּחָמוּר שֶׁבְּכֻלָּן וְאָמַר ״יָבִיא כִּשְׂבָּה״, וְאִם לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ יָבִיא קָרְבָּן הַשַּׁיָּךְ לְמַה שֶׁלְּפָנָיו שֶׁהוּא שְׁבוּעַת הָעֵדוּת - ״שְׁתֵּי תוֹרִים וְגוֹ׳ אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה״, שֶׁהוּא בָּא עַל שְׁבוּעַת הָעֵדוּת בֵּין בַּעֲשִׁירוּת בֵּין בַּעֲנִיּוּת, וְעַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו בָּא בְּדַלּוּת וְלֹא בַּעֲשִׁירוּת. וְאָמְרוֹ ״וְאִם לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ״, פֵּרוּשׁ, עַל שְׁבוּעוֹת הָעֵדוּת הוּא אוֹמֵר שֶׁקָּבוּעַ לוֹ תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה, אִם לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ הֲרֵי זֶה מֵבִיא קָרְבָּן הַקָּבוּעַ לִשְׁבוּעַת בִּטּוּי.

נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: עַל שְׁבוּעַת בִּטּוּי מֵבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה קְבוּעָה וַאֲפִלּוּ עָשִׁיר, עַל שְׁבוּעַת הָעֵדוּת בְּעָשְׁרוֹ יָבִיא תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה וּבְעָנְיוֹ יָבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה, עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו עָשִׁיר יָבִיא כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה, בְּעָנְיוֹ יָבִיא תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה אֲבָל לֹא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה, וְהוּא מַאֲמַר הַתַּנָּא: ״הַחֲמוּרִים שֶׁבָּהֶם יִהְיוּ בְּכִשְׂבָּה״, פֵּרוּשׁ - הֵם הוּא שֶׁיָּבִיאוּ כִּשְׂבָּה וְלֹא הַקַּלִּים שֶׁהֵם שְׁבוּעַת הָעֵדוּת וּשְׁבוּעַת בִּטּוּי וַאֲפִלּוּ בְּעָשְׁרָם. וְלֹא חָשׁ הַתַּנָּא עָלֶיךָ שֶׁתִּטְעֶה שֶׁיִּהְיוּ בְּכִשְׂבָּה לְבַד וְלֹא בְּתוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה, שֶׁהֲרֵי תְּבָרְךָ בְּצִדְּךָ ״וְאִם לֹא תַגִּיעַ יָדוֹ״, אֶלָּא לוֹמַר שֶׁאֵין הַקַּלִּים בְּכִשְׂבָּה. וְאָמְרוֹ ״הַקַּלִּים בְּעוֹף״, פֵּרוּשׁ - הֵם יָבִיאוּ וְלֹא קַל שֶׁבַּקַּלִּים שֶׁהֵם בַּעֲלֵי שְׁבוּעַת בִּטּוּי יָבִיאוּ עוֹף אֶלָּא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה. וְלֹא חָשׁ עָלֶיךָ לִטְעוֹת שֶׁאֵין מֵבִיא עַל שְׁבוּעַת הָעֵדוּת עֲשִׂירִית בְּעֹנִי, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב ״וְאִם לֹא תַשִּׂיג״ וְגוֹ׳.

נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁאֵין כִּשְׂבָּה אֶלָּא בֶּחָמוּר וְלֹא בִּשְׁנֵי קַלִּים, וְאֵין עוֹף בַּקַּל שֶׁבַּקַּלִּים אֶלָּא בַּקַּל. וְאָמְרוֹ הַקַּלִּים שֶׁבַּקַּלִּים יִהְיוּ בַּעֲשִׂירִית הָאֵיפָה, פֵּרוּשׁ, וְלֹא הֶחָמוּר שֶׁהוּא טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו בַּעֲשִׂירִית הָאֵיפָה. וְלֹא חָשׁ עָלֶיךָ לִטְעוֹת שֶׁבָּא לִשְׁלוֹל שְׁבוּעַת הָעֵדוּת שֶׁהֲרֵי בְּהֶדְיָא כְּתִיב ״וְאִם לֹא תַשִּׂיג״ סָמוּךְ לוֹ. גַּם אֵין לוֹמַר שֶׁבָּא לִשְׁלוֹל שֶׁאֵין קַל שֶׁבַּקַּלִּים בְּתוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּכִשְׂבָּה, שֶׁהֲרֵי דָּבָר זֶה הוּא מַה שֶׁפֵּרֵשׁ בְּאָמְרוֹ הַחֲמוּרִים שֶׁבָּהֶם בְּכִשְׂבָּה לִשְׁלוֹל הַקַּלִּים וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר קַלֵּי קַלִּים, וּמֵעוֹפוֹת גַּם כֵּן הוּא מַה שֶׁמִּעֵט בְּאָמְרוֹ הַקַּלִּים בְּעוֹפוֹת לִשְׁלוֹל קַלֵּי קַלִּים מֵעוֹפוֹת. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שְׁבוּעַת בִּטּוּי אֵינָהּ אֶלָּא בַּעֲשִׂירִית הָאֵיפָה וְלֹא בְּתוֹרִים וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּכִשְׂבָּה, וּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת אֵינוֹ אֶלָּא בְּתוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה וּבְעֹנִי בַּעֲשִׂירִית הָאֵיפָה וְלֹא בְּכִשְׂבָּה, וְטֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו אֵינָהּ כָּל עִקָּר בַּעֲשִׂירִית הָאֵיפָה אֶלָּא בְּעוֹשֶׁר כִּשְׂבָּה וּבְעֹנִי תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה, תַּלְמוּד לוֹמַר ״מֵאַחַת מֵאֵלֶּה״, פֵּרוּשׁ, מֵהַשְּׁלֹשָׁה חַטָּאוֹת הָאֲמוּרוֹת, יָבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה עַל כָּל אַחַת מֵהַשְּׁלֹשָׁה, וְהִשְׁווּ גַּם קַלִּים לַחֲמוּרִים מֵאָמְרוֹ ״מֵאַחַת מֵאֵלֶּה״ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא מֵאַחַת״, פֵּרוּשׁ, מֵאַחַת שֶׁתִּהְיֶה לֹא עַל הַקַּלִּים לְבַד אֶלָּא עַל כֻּלָּן. ״מֵאֵלֶּה״ חָזַר וְהִשְׁוָה אוֹתָם פַּעַם שְׁנִיָּה לוֹמַר כִּי אֵלֶּה שָׁוִים הֵם לְהָבִיא קָרְבַּן כִּשְׂבָּה גַּם עַל הַקַּלָּה שֶׁבַּקַּלּוֹת בְּעָשְׁרוֹ. אוֹ סוֹבֵר הַתַּנָּא כִּי מֵאָמְרוֹ ״אַחַת מֵאֵלֶּה״ הִשְׁוָה אוֹתָם לְכָל מַה שֶׁבָּזֶה יֵשׁ בָּזֶה. וְאֵין לוֹמַר שֶׁסּוֹבֵר הַתַּנָּא כֵּיוָן שֶׁהִשְׁוָה הַכָּתוּב הֶחָמוּר לַקַּל בַּעֲשִׂירִית הָאֵיפָה מִכָּל שֶׁכֵּן הַקַּל בְּכִשְׂבָּה, זֶה אֵינוֹ, כִּי אָנוּ עַל הַחִיּוּב אָנוּ דָּנִים לְחַיְּבוֹ וּמִנַּיִן לָנוּ לְחַיְּבוֹ.

עוֹד נִרְאֶה לוֹמַר, כִּי הַתַּנָּא דּוֹרֵשׁ הַשְׁוָאַת קַלִּים לַחֲמוּרִים שֶׁיָּבִיאוּ כִּשְׂבָּה, מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה (ויקרא ה:ה) ״וְהָיָה כִי יֶאְשַׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה וְגוֹ׳ וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ וְגוֹ׳ כִּשְׂבָּה״, הֲרֵי שֶׁהִשְׁוָה אוֹתָן קַלִּין לַחֲמוּרִים, וְכָאן הִשְׁוָה חֲמוּרִים לַקַּלִּים. וַהֲגַם שֶׁקָּבַע הַדְּרָשָׁה מִפָּסוּק אֶחָד, סָמַךְ עַל פָּסוּק אַחֵר לָבֹא לְהַקְשׁוֹת, וְקָבַע שְׁנֵי הַחֲלוּקּוֹת בְּמָקוֹם אֶחָד, וְכֵן דֶּרֶךְ הַתַּנָּא.

וּבָזֶה אֵין אָנוּ צְרִיכִין לְדָחְקוֹ שֶׁל רא״ם שֶׁאָמַר כִּי פָּסוּק רִאשׁוֹן בָּא לְהַשְׁווֹתָם לְוִידּוּי הָאָמוּר שָׁם, שֶׁזֶּה דּוֹחַק, כִּי כְּשֶׁהִשְׁוָה אוֹתָם הַכָּתוּב וְאָמַר ״וְהִתְוַדָּה וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ״, מִנַּיִן תִּמְצָא לְחַלֵּק וְלוֹמַר שֶׁלֹּא הִשְׁוָה אֶלָּא לִסְמוֹךְ מַמָּשׁ, כִּי בַּמֶּה חִלֵּק הַכָּתוּב לְמַאֲמַר ״וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ״? אַדְרַבָּה, וָא״ו סָמְכֵיהּ.

וּמֵעַתָּה נָבוֹא לְדַיֵּק אָמְרוֹ ״מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא״ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, שֶׁלֹּא תֹּאמַר שֶׁאֵין קָרְבָּן זֶה שֶׁל עוֹף בָּא אֶלָּא עַל הַקַּל, שֶׁהוּא שְׁבוּעַת הָעֵדוּת, אֲבָל הֶחָמוּר שֶׁהוּא טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו לֹא, תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֲשֶׁר חָטָא״ לְרַבּוֹת חֵטְא חָמוּר, וּכְשֶׁהִזְכִּיר פָּרָשַׁת דַּלֵּי דַּלּוּת רִבָּה גַּם כֵּן עֲשִׂירִית הָאֵיפָה בְּכֻלָּן, מֵאָמְרוֹ ״מֵאַחַת מֵאֵלֶּה״, וַאֲפִלּוּ בְּטֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו.

וְאִם תֹּאמַר, יַשְׁמִיעֵנוּ בְּקָרְבַּן דַּלֵּי דַּלּוּת שֶׁיֶּשְׁנוֹ בֶּחָמוּר וּמִכָּל שֶׁכֵּן קָרְבַּן דַּלּוּת. נִרְאֶה לוֹמַר כִּי לְצַד שֶׁבְּדַלֵּי דַּלּוּת אָמַר ״וְאִם לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ לִשְׁתֵּי תוֹרִים״ וְלֹא אָמַר כְּאָמְרוֹ בְּפָרָשַׁת דַּלּוּת ״וְאִם לֹא תַגִּיעַ יָדוֹ דֵּי שֶׂה״, וְדָרְשׁוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים אֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ שֶׂה אִם אֵין לוֹ צְרָכָיו, הֲרֵי זֶה מֵבִיא קָרְבַּן עָנִי, וּפֵרַשְׁנוּהוּ לְמַעְלָה:

וְהִנֵּה דְּרָשַׁת הַתַּנָּא הָיָה מִמַּה שֶׁלֹּא אָמַר כְּמוֹ שֶׁאָמַר כָּאן ״וְאִם לֹא (תַגִּיעַ) [תַשִּׂיג] יָדוֹ לִשְׁתֵּי תוֹרִים״, וְכֵן פֵּרֵשׁ בַּעַל קָרְבַּן אַהֲרֹן, וּפָשׁוּט הוּא. אִם כֵּן כָּאן שֶׁלֹּא אָמַר הַכָּתוּב ״דֵּי שְׁתֵּי תוֹרִים״, הַדְּבָרִים מוֹכִיחִים כִּי אִם יֵשׁ לוֹ הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהָבִיא, אֲפִלּוּ הוּא צָרִיךְ לָהֶם. וּמֵעַתָּה הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְרַבּוֹת בְּעוֹף שֶׁיָּבִיא לֶחָמוּר שֶׁהוּא טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, הֲגַם שֶׁהָיָה לוֹ כֶּבֶשׂ, אִם הוּא צָרִיךְ לוֹ, וְהָבֵן:

גַּם מַה שֶׁפֵּרֵשׁ רַבֵּינוּ הִלֵּל ״וְאֵין לוֹ צְרָכָיו״, שֶׁל שֶׂה קָאָמַר, יֻצְדְּקוּ דְּבָרֵינוּ, כִּי הִשְׁמִיעָנוּ שֶׁיִּפָּטֵר בָּזֶה גַּם לַחֲמוּרוֹת שֶׁהוּא טֻמְאַת מִקְדָּשׁ [וְקָדָשָׁיו], מַה שֶׁלֹּא הָיָה נִשְׁמָע זֶה מִקָּרְבַּן עֲשִׂירִית הָאֵיפָה.