וַיִּקְרָא ה׳ · ט׳

וְהִזָּ֞ה מִדַּ֤ם הַחַטָּאת֙ עַל־קִ֣יר הַמִּזְבֵּ֔חַ וְהַנִּשְׁאָ֣ר בַּדָּ֔ם יִמָּצֵ֖ה אֶל־יְס֣וֹד הַמִּזְבֵּ֑חַ חַטָּ֖את הֽוּא׃

במילים פשוטות

הפסוק מצווה להזות מדם החטאת על קיר המזבח, ואת הנשאר בדם למצות אל יסוד המזבח, והוא חטאת. רש״י מבאר שבעולת העוף לא הטעין אלא מיצוי, ובחטאת העוף הזאה ומיצוי - אוחז בעורף ומתיז, והדם ניתז והולך למזבח. ״חטאת הוא״ - לשמה כשרה, שלא לשמה פסולה. רשב״ם מבאר שאוחז בגוף העוף ומזה מרחוק, והנשאר ימצה, אבל עולת העוף אין בה הזאה אלא מיצוי בלבד. הפסוק מלמד את עבודת דם חטאת העוף - הזאה על קיר המזבח ומיצוי אל היסוד - ומבחין בינה לבין עולת העוף, שאין בה הזאה. הבחנה זו מלמדת על ההבדל שבין החטאת המכפרת לבין העולה.
מבוסס על רש״י, רשב״ם · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

והזה מדם החטאת. בָּעוֹלָה לֹא הִטְעִין אֶלָּא מִצּוּי, וּבַחַטָּאת הַזָּאָה וּמִצּוּי, אוֹחֵז בָּעֹרֶף וּמַתִּיז, וְהַדָּם נִתָּז וְהוֹלֵךְ לַמִּזְבֵּחַ:

חטאת הוא. לִשְׁמָהּ כְּשֵׁרָה, שֶׁלֹא לִשְׁמָהּ פְּסוּלָה (ספרא):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְיַדִי מִדְמָא דְחַטָּאתָא עַל כֹּתֶל מַדְבְּחָא וּדְאִשְׁתָּאַר בִּדְמָא יִתִּמְצֵי לִיסוֹדָא דְמַדְבְּחָא חַטָאתָא הוּא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

והזה מדם החטאת - אוחז בגוף ומזה מרחוק והנשאר ימצה, אבל עולת העוף אין בו הזייה אלא ונמצא דמו.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

והנשאר בדם ימצה ומקיף בית מליקתו למזבח ודוחקו בקיר והדם מתמצה ויורד ליסוד. ימצא באלף כתיב דמשמע נמי לענין הזאה דממילא יהא דם מצוי אצל הקיר הכי מתניא והכי פירש״‎י בזבחים בפרק קדשי קדשים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל