וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֤ן מִדָּמָהּ֙ בְּאֶצְבָּע֔וֹ וְנָתַ֕ן עַל־קַרְנֹ֖ת מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֑ה וְאֶת־כׇּל־דָּמָ֣הּ יִשְׁפֹּ֔ךְ אֶל־יְס֖וֹד הַמִּזְבֵּֽחַ׃

הפסוק מצווה שהכהן ייקח מדם החטאת באצבעו וייתן על קרנות מזבח העולה, ואת כל דמה ישפוך אל יסוד המזבח. עבודת הדם של חטאת היחיד זהה לזו של חטאת הנשיא - נתינה באצבע על קרנות המזבח החיצון ושפיכת השאר על היסוד. אונקלוס מתרגם ״ולקח הכהן מדמה באצבעו ונתן על קרנות מזבח העולה״. הפסוק מלמד שדם חטאת היחיד ניתן על המזבח החיצון בלבד, כדין חטאת הנשיא, ואינו נכנס אל הקודש הפנימי כדם הפרים. בכך נבדלת חטאת היחיד מן החטאות הפנימיות, וכפרתה נעשית כולה על המזבח החיצון, באמצעות מתנות הדם על קרנותיו ושפיכת השיריים על יסודו.