וְסָמַךְ֙ אֶת־יָד֔וֹ עַ֖ל רֹ֣אשׁ הַֽחַטָּ֑את וְשָׁחַט֙ אֶת־הַ֣חַטָּ֔את בִּמְק֖וֹם הָעֹלָֽה׃

הפסוק מצווה לסמוך יד על ראש החטאת ולשחוט את החטאת במקום העולה. סמיכת יד היחיד על קרבנו ושחיטתו במקום שחיטת העולה, בצפון, זהות לסדר עבודת חטאת הנשיא. אונקלוס מתרגם ״וסמך את ידו על ראש החטאת ושחט את החטאת במקום העולה״ - ויסמוך ית ידה על ריש חטאתא ויכוס ית חטאתא באתר דעלתא. הפסוק מלמד את שלבי הפתיחה של עבודת חטאת היחיד - סמיכה ושחיטה במקום המיוחד לקדשים בצפון - בהקבלה לשאר החטאות. בכך מדגיש הכתוב שיסוד עבודת החטאת אחד הוא לכל המקריבים, בין נשיא בין יחיד, וההבדלים ביניהם הם במין הקרבן ובחשיבותו ולא בסדר העבודה הבסיסי.