אִם הַכֹּהֵן וְגוֹ׳. הִתְחִיל בַּכֹּהֵן וְלֹא בַּצִּבּוּר, וּמַה גַּם שֶׁאָמַר לְאַשְׁמַת הָעָם שֶׁדִּמָּה שִׁגְגָתוֹ לְשִׁגְגַת הָעָם וּמִן הָרָאוּי לְהַקְדִּים בְּרֵישָׁא. וְאוּלַי שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ לְהַקְדִּים קָרְבָּנוֹ שֶׁל מָשׁוּחַ לְשֶׁל צִבּוּר וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְשֶׁל מֶלֶךְ, וְהַטַּעַם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת הוֹרָיוֹת (הוריות יג.) כֹּהֵן מְכַפֵּר וְצִבּוּר מִתְכַּפְּרִין. וּמָצָאתִי לְרַזַ״ל (תורת כהנים פסוק יג) שֶׁאָמְרוּ, פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ וּפַר הָעֵדָה, פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ קוֹדֵם, וּדְרָשׁוּהָ מֵאָמְרוֹ ״וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳, הָא לָמַדְתָּ שֶׁיֵּשׁ לְהַקְדִּימוֹ. עוֹד דָּרְשׁוּ מֵאָמְרוֹ ״כַּאֲשֶׁר שָׂרַף״ וְגוֹ׳, מִכָּאן שֶׁצָּרִיךְ לְהַקְדִּים פַּר מָשִׁיחַ לְפַר הָעֵדָה.
וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא הִסְפִּיק לְרַזַ״ל לִלְמֹד הַקְּדִימָה מִמַּה שֶׁהִקְדִּימוֹ הַכָּתוּב, שֶׁהֻצְרְכוּ לְחַפֵּשׂ אַחַר דְּרָשׁוֹת אֲחֵרִים. וְאוּלַי שֶׁאִם לֹא הָיְתָה אֶלָּא הַקְּדִימָה בַּסֵּדֶר לְבַד, הָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁלֹּא סִדְּרוֹ הַכָּתוּב קֹדֶם קָרְבַּן צִבּוּר אֶלָּא לְצַד שֶׁאִם הָיָה מְסַדְּרוֹ אַחַר קָרְבַּן צִבּוּר, הָיָה נִשְׁמָע אָמְרוֹ ״אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם״, פֵּרוּשׁ, הָאֲמוּרָה בְּסָמוּךְ, שֶׁהוֹרוּ בֵּית דִּין וְהוּא הוֹרָה עִמָּהֶם, וְזֶה אֵינוֹ, כִּי אִם הוֹרָה עִם הַצִּבּוּר מִתְכַּפֵּר לוֹ עִם הַצִּבּוּר, וְכִדְאִיתָא בַּמִּשְׁנָה (הוריות ז.), לָזֶה קָדַם וְסִדֵּר מִשְׁפָּטוֹ לְבַד. וַעֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר שֶׁלֹּא יַקְדִּים קָרְבָּנוֹ לְשֶׁל צִבּוּר, לָזֶה דָּרְשׁוּ מֵאָמְרוֹ ״וְאִם״ וְגוֹ׳. וַעֲדַיִן קָשֶׁה לָמָּה הֻצְרְכוּ שְׁתֵּי דְּרָשׁוֹת לָזֶה, דְּרָשַׁת ״וְאִם״, וּדְרָשַׁת ״כַּאֲשֶׁר שָׂרַף״ (ויקרא ד:כא). וְנִרְאֶה כִּי אֶחָד לִרְשׁוּת וְאֶחָד לְחוֹבָה. וּמַה שֶׁרָאִיתִי לְבַעַל קָרְבַּן אַהֲרֹן שֶׁנָּתַן טַעַם שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר לְמִקְצָת וְלֹא לְכֻלָּהּ, אֵין טַעַם בְּטַעְמוֹ. עוֹד נִרְאֶה לוֹמַר, אֶחָד לְאִם קָדַם וְהֵבִיא וַעֲדַיִן לֹא הֵבִיאוּ פַּר הָעֵדָה וְהֵבִיאוּ אַחַר כָּךְ וַהֲרֵי שְׁנֵיהֶם עוֹמְדִים, וְחַד לְאִם בָּאוּ כְּאַחַת פַּר מָשִׁיחַ וּפַר הָעֵדָה, אַף עַל פִּי כֵן תַּקְדִּים שֶׁל מָשִׁיחַ.
לְאַשְׁמַת הָעָם. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ה:יח): הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ, וּבִרְאוֹת כִּי כֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ חָטָא - זֶה יַגִּיד שֶׁלֹּא זָכוּ הַזּוֹכִים עַל יָדוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹא חֵטְא עַל יָדוֹ בִּשְׁבִילָם, וְהוּא אָמְרוֹ לְאַשְׁמַת הָעָם.
וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים דָּרְשׁוּ כִּי ״לְאַשְׁמַת הָעָם״ יְכַוֵּן הַכָּתוּב לְהַרְאוֹת מִין הַחֵטְא אֲשֶׁר יִתְחַיֵּב עָלָיו קָרְבָּן, שֶׁהוּא הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה, כָּאָמוּר ״לְאַשְׁמַת הָעָם״ (ויקרא ד:יג) ״וְנֶעְלַם דָּבָר״ וְגוֹ׳. וְאִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ שָׁגַג בְּשִׁגְגַת מַעֲשֶׂה לְבַד, הַדָּבָר תָּלוּי אִם יִתְחַיֵּב לְהָבִיא קָרְבַּן הֶדְיוֹט אוֹ לֹא, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הוריות יא.) בְּפָסוּק ״מֵעַם הָאָרֶץ״ לְהוֹצִיא כֹּהֵן מָשִׁיחַ כִּי פָּטוּר לְגַמְרֵי. וְאִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ אֵינוֹ חָכָם מֻפְלָא הֲרֵי זֶה פָּטוּר (הוריות ז.) מִכָּל מִין קָרְבָּן, בֵּין בְּהֶעְלֵם דָּבָר וְשִׁגְגַת מַעֲשֶׂה בֵּין בְּשִׁגְגַת מַעֲשֶׂה לְבַד, וְצָרִיךְ לָתֵת טַעַם לְדָבָר זֶה. וְאוּלַי כִּי הָעוֹשֶׂה בְּהֶעְלֵם דָּבָר וְהוּא חָכָם מֻפְלָא, שְׁגָגָה זוֹ עוֹשָׂה רֹשֶׁם גָּדוֹל בְּנִשְׁמָתוֹ וּמַרְחִיק נַפְשׁוֹ מִשָּׁרְשָׁהּ, וְלֹא יוֹעִיל זְכוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא מְכַפֵּר בַּעֲדָן לִמְנֹעַ מִמֶּנּוּ הַפְּגָם, מַה שֶׁאֵין כֵּן כָּל שֶׁשָּׁגַג בְּמַעֲשֶׂה לְבַד אוֹ בְּהֶעְלֵם דָּבָר וְאֵינוֹ חָכָם מֻפְלָא, חֵטְא זֶה לֹא יַפְעִיל פְּגָם בִּבְחִינַת נֶפֶשׁ כֹּהֵן מָשִׁיחַ לְרַחֲקָהּ מִשָּׁרְשָׁהּ כְּדֵי שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְקָרְבָּן לְקָרְבָהּ, כִּי בְּאֶמְצָעוּת זְכוּת הָרַבִּים הֶן אֵל כַּבִּיר לֹא יִמְאָס, גַּם לֹא יַסְפִּיק זֶה לְסִימָן כִּי הָעָם אֲשֵׁמִים מִמַּה שֶׁבָּא לְיַד הַמָּשִׁיחַ שׁוֹגֵג זֶה מֵהַטַּעַם עַצְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ.
