וְאֶת־כׇּל־חֶלְבּוֹ֙ יַקְטִ֣יר הַמִּזְבֵּ֔חָה כְּחֵ֖לֶב זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִ֑ים וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן מֵחַטָּאת֖וֹ וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ {פ}

הפסוק מצווה להקטיר את כל חלב השעיר על המזבח כחלב זבח השלמים, וכיפר עליו הכהן מחטאתו ונסלח לו. רש״י מבאר ש״כחלב זבח השלמים״ פירושו כאותם אימורים המפורשים בעז האמור אצל שלמים. כלומר אימורי חטאת הנשיא נלמדים מאימורי עז השלמים. אונקלוס מתרגם ״ואת כל חלבו יקטיר המזבחה כחלב זבח השלמים״. הפסוק מלמד שאימורי שעיר הנשיא מוקטרים על המזבח כדין אימורי השלמים, ובכך מסתיים דין חטאת הנשיא. הכפרה נעשית בהקטרת החלב על המזבח החיצון, והכתוב מבטיח שלאחר עבודת הכהן נסלח לנשיא על חטאו בשגגה. בשונה מן הפרים הפנימיים, בשרה של חטאת הנשיא נאכל לכהנים.