וְסָמַ֤ךְ יָדוֹ֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַשָּׂעִ֔יר וְשָׁחַ֣ט אֹת֗וֹ בִּמְק֛וֹם אֲשֶׁר־יִשְׁחַ֥ט אֶת־הָעֹלָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה חַטָּ֖את הֽוּא׃

הפסוק מצווה לסמוך יד על ראש השעיר ולשוחטו במקום אשר ישחט את העולה לפני ה׳, והוא חטאת. רש״י מבאר ש״במקום אשר ישחט את העלה״ פירושו בצפון, שהוא מפורש בעולה, ו״חטאת הוא״ מלמד שלשמו כשר ושלא לשמו פסול. חזקוני מבאר שנשחט במקום העולה כדי שלא לבייש את מי שחטא, שיהיו הרואים סבורים שהיא עולה. הפסוק מלמד את מקום שחיטת שעיר הנשיא - בצפון כמקום העולה - ואת הצורך לשוחטו לשם חטאת. טעם השחיטה במקום העולה, לפי חזקוני, הוא כדי לשמור על כבוד החוטא, שלא יתפרסם חטאו לרואים, ובכך מלמדת התורה על עדינות כלפי מי ששב מחטאו.