וַיִּקְרָא ד׳ · כ״ג

או הודע. כְּמוֹ אִם הוֹדַע הַדָּבָר; הַרְבֵּה אוֹ יֵשׁ שֶׁמְּשַׁמְּשִׁין בִּלְשׁוֹן אִם, וְאִם בִּמְקוֹם אוֹ, וְכֵן אוֹ נוֹדַע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא (שמות כ"א):

הודע אליו. כְּשֶׁחָטָא הָיָה סָבוּר שֶׁהוּא הֶתֵּר, וּלְאַחַר מִכָּאן נוֹדַע לוֹ שֶׁאִסּוּר הָיָה:

אוֹ אִתְיְדַע לֵהּ חוֹבְתֵהּ דִי חַב בַּהּ וְיַיְתִי יָת קֻרְבָּנֵהּ צְפִיר בַּר עִזִין דְכַר שְׁלִים

או הודע אליו. אחז הכתוב דרך קצרה כמו לכהן והטעם שידע הנשיא מעצמו שחטא או הודיעו אדם אחר שראהו. דקדוק הודע אליו פועל עבר כמו והצר לך ויחסר המודיע כמו אשר ילדה אותה ללוי ויאמר רבי משה הכהן כי הוא מהבנין שלא נקרא שם פועלו כי החולם והשורק יתחלפו והוא על משקל ויוסף הורד מצרימה והנשיא יקריב שעיר מטעם זרזיר מתנים או תיש כפירוש הגאון בספר משלי והוא זכר למעלת הנשיא רק לא יובא את דמה לפנים מהקדש והכהנים יאכלו חטאת הנשיא לכפר בעדו כי כן כתוב ולא יאכל הכהן הגדול חטאתו:

או הודע - כמו אם הודע. כך רגילין לפרש. ואני אומר: או הודע על ידי אחרים.

אוֹ הוֹדַע. אָמְרוֹ ״אוֹ״, לְצַד שֶׁקָּדַם וְאָמַר ״וְאָשֵׁם״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים ד:כג) מְלַמֵּד שֶׁמֵּבִיא אָשָׁם תָּלוּי אִם נִסְתַּפֵּק, לָזֶה אָמַר ״אוֹ הוֹדַע״ פֵּרוּשׁ אִם הוֹדַע אֵלָיו וַדַּאי.