וְנִסְלַח לָהֶם. מַה שֶּׁלֹּא נֶאֱמַר לְשׁוֹן סְלִיחָה בְּכֹהֵן הַמָּשׁוּחַ כְּדֶרֶךְ שֶׁהִזְכִּיר לְשׁוֹן סְלִיחָה בְּקָהָל וְנָשִׂיא וְיָחִיד, פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ״ן שֶׁלְּרֹב מַעֲלַת הַכֹּהֵן לֹא יִתְכַּפֵּר לְגַמְרֵי, כִּי מַלְאַךְ ה׳ צְבָאוֹת הוּא (מלאכי ב יז) וְגָדוֹל עֲוֹנוֹ מִנְּשֹׁא, עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל וְיִתְחַנֵּן לֵאלֹהָיו. וּמהרי״א כָּתַב שֶׁמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּחַטַּאת הַקָּהָל ״וְנִסְלַח לָהֶם״ קָאֵי עַל הַכֹּהֵן וְעַל הַקָּהָל, וְכוֹלְלָם יַחַד לְפִי שֶׁשְּׁנֵיהֶם חָטְאוּ בִּדְבַר הוֹרָאָה שֶׁהִתִּירוּ הָאָסוּר.
וְלִי נִרְאֶה שֶׁלְּכָךְ לֹא נֶאֱמַר סְלִיחָה בְּכֹהֵן מָשׁוּחַ, לְפִי שֶׁכָּל הַמַּחֲטִיא הָרַבִּים חֵטְא הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ, וּבְכֹהֵן מָשׁוּחַ נֶאֱמַר ״אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם״, פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שֶׁחֶטְאוֹ אַשְׁמַת הָעָם הוּא, שֶׁהֵם תְּלוּיִין בּוֹ לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם וְנַעֲשָׂה מְקֻלְקָל. וְיוֹתֵר נָכוֹן לְפָרֵשׁ ״לְאַשְׁמַת הָעָם״ שֶׁהוּא בִּכְלַל מַחֲטִיא הָרַבִּים, כִּי מִמֶּנּוּ יִרְאוּ וְכֵן יַעֲשׂוּ בְּקַל וָחֹמֶר. עַל כֵּן לֹא נֶאֱמַר בּוֹ ״וְנִסְלַח לוֹ״, כִּי אע״פ שֶׁהַקָּרְבָּן יַסְפִּיק לְהָסִיר מֵעָלָיו חֶטְאוֹ וְסָר עֲוֹנוֹ, מִכָּל מָקוֹם נִשְׁאַר עֲדַיִן רֹשֶׁם חֵטְא הָרַבִּים הַתָּלוּי בּוֹ, וְלָזֶה אֵין סְלִיחָה. וְאַל תְּשִׁיבֵנִי מִמַּה שֶׁנֶּאֱמַר לְשׁוֹן סְלִיחָה בְּנָשִׂיא הַחוֹטֵא, הַיְנוּ לְפִי שֶׁאֵין לְמֵדִין מִמֶּנּוּ אֲחֵרִים כְּלָל, וְאַדְּרַבָּא תּוֹלִין חֵטְא בִּנְשִׂיאָתוֹ, לוֹמַר שֶׁבַּעֲבוּר שֶׁנָּהַג נְשִׂיאָתוֹ בְּרָמָה עַל כֵּן בָּא לִידֵי חֵטְא, כִּי הַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁגַּסּוּת הָרוּחַ שֶׁבָּאָדָם מַעֲבִירוֹ עַל דַּעַת קוֹנוֹ, וְאִם כֵּן אֵין לְמֵדִין מִמֶּנּוּ הַחֵטְא, וְאַדְּרַבָּא שֶׁלְּמֵדִין מִמֶּנּוּ דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא״ פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י אַשְׁרֵי הַדּוֹר כו׳.
וּמַה שֶׁנֶּאֱמַר לְשׁוֹן סְלִיחָה בְּפָרָשַׁת ״וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ״. מִמַּה נַפְשָׁךְ, אִם הַפָּרָשָׁה מְדַבֶּרֶת בְּעֵדָה שְׁלֵמָה שֶׁחָטְאוּ כֻּלָּם מַמָּשׁ, אָז אֵין כָּאן מַחֲטִיאֵי הָרַבִּים, שֶׁהֲרֵי כֻּלָּם חָטְאוּ כְּאֶחָד, וְאִם הַפָּרָשָׁה מְדַבֶּרֶת בְּסַנְהֶדְרִין, כְּמוֹ שֶׁלָּמְדוּ מִגְּזֵרָה שָׁוָה דְּעֵדָה עֵדָה, אִם כֵּן הָעֵדָה לֹא חָטְאוּ כְּלוּם, כִּי כְּבָר צִוָּה לָהֶם הקב״ה שֶׁיִּשְׁמְעוּ בְּקוֹל מוֹרֵיהֶם, וְאִם הֵמָּה חָטְאוּ וַיֹּרוּ הַמּוֹרִים בְּטָעוּת, אֵלֶּה הַצֹּאן מֶה עָשׂוּ. וְאִם כֵּן אֵין כָּאן מַחֲטִיאֵי הָרַבִּים. וְאִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר שֶׁזֶּה נִקְרָא מַחֲטִיאֵי הָרַבִּים, נוּכַל לוֹמַר שֶׁלְּכָךְ מְסַיֵּם וְאָמַר ״חַטַּאת הַקָּהָל הִיא״, לוֹמַר שֶׁאע״פ שֶׁנֶּאֱמַר ״וְנִסְלַח לָהֶם״, מִכָּל מָקוֹם אֵין זֶה סְלִיחָה, שֶׁהֲרֵי חַטַּאת הַקָּהָל הִיא, וְאוֹתוֹ רֹשֶׁם נִשְׁאַר קַיָּם, וּכְאִלּוּ אָמַר שֶׁהַכֹּל נִסְלָח לָהֶם חוּץ מִמַּה שֶׁחַטַּאת הַקָּהָל הִיא, אוֹתוֹ חֵטְא נִשְׁאַר קַיָּם. וְכָל זֶה אַזְהָרָה גְּדוֹלָה לְמוֹרֵי הוֹרָאוֹת וְלִגְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ נִזְהָרִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם בְּיוֹתֵר, כִּי שִׁגְגַת תַּלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן, כִּי מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה בְּשׁוֹגֵג גּוֹרֵם שֶׁמִּמֶּנּוּ יִרְאוּ וְכֵן יַעֲשׂוּ בְּמֵזִיד, כִּי לֹא יֵדְעוּ שֶׁשְּׁגָגָה הִיא לָהֶם.
