אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וְיַפֵּק יָת תּוֹרָא לְמִבָּרָא לְמַשְׁרִיתָא וְאוֹקִיד יָתֵהּ כְּמָא דִי אוֹקִיד יָת תּוֹרָא קַדְמָאָה חַטַאת קְהָלָא הוּא
מקור: ספריא · נחלת הכלל
וַיִּקְרָא ד׳ · כ״א
וְהוֹצִ֣יא אֶת־הַפָּ֗ר אֶל־מִחוּץ֙ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וְשָׂרַ֣ף אֹת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֣ר שָׂרַ֔ף אֵ֖ת הַפָּ֣ר הָרִאשׁ֑וֹן חַטַּ֥את הַקָּהָ֖ל הֽוּא׃ {פ}
במילים פשוטות
הפסוק מצווה להוציא את הפר אל מחוץ למחנה ולשרפו כאשר נשרף הפר הראשון, והוא חטאת הקהל. שרפת פר הציבור זהה לשרפת פר הכהן המשיח - שניהם נשרפים כולם מחוץ למחנה. אבן עזרא מבאר ש״חטאת הקהל הוא״ מוסב על הפר, ומוסיף שאם ישגו ישראל ולא יעשו אחת ממצוות עשה, יקריב פר לעולה ושעיר לחטאת. אונקלוס מתרגם ״והוציא את הפר אל מחוץ למחנה ושרף אותו״. הפסוק חותם את דין פר העלם דבר של ציבור, ומדגיש שכולו נשרף בחוץ כפר הכהן, ומבהיר שקרבן זה מכפר על חטא הקהל בשגגה. בכך מסתיימת ההקבלה השלמה בין חטאת הכהן הגדול לחטאת הציבור.
מבוסס על אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12חטאת הקהל הוא. הפר ואם ישגו ישראל ולא יעשו אחת ממצות עשה יקריב פר לעולה ושעיר לחטאת:
מקור: ספריא · נחלת הכלל