וַיִּקְרָא ד׳ · י״ד

וְנֽוֹדְעָה֙ הַֽחַטָּ֔את אֲשֶׁ֥ר חָטְא֖וּ עָלֶ֑יהָ וְהִקְרִ֨יבוּ הַקָּהָ֜ל פַּ֤ר בֶּן־בָּקָר֙ לְחַטָּ֔את וְהֵבִ֣יאוּ אֹת֔וֹ לִפְנֵ֖י אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

במילים פשוטות

הפסוק ממשיך: כאשר נודעה החטאת אשר חטאו עליה, מקריב הקהל פר בן בקר לחטאת ומביאים אותו לפני אוהל מועד. אבן עזרא מבאר ש״ונודעה החטאת״ - וכן משפט הכהן הגדול, שאם לא הודע אליו חטאתו לא יקריב פר החטאת. עוד מביא אבן עזרא דעה שבכל שנה מקריב הכהן כן שמא חטא, ומבאר שאצל הכהן אין מי שיודיעו אלא מעצמו, ושחטאת הקהל כחטאת הכהן. הפסוק מלמד שקרבן הציבור בא רק לאחר שנתגלה החטא, ושהוא פר, כקרבן הכהן הגדול. בכך נמשכת ההקבלה בין חטאת הציבור לחטאת הכהן, ששניהם חמורים ומכפרים בקרבן גדול ובהזאות פנימיות.
מבוסס על אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְתִתְיְדַע חוֹבְתָא דִי חָבוּ עֲלַהּ וִיקַרְבוּן קְהָלָא תּוֹר בַּר תּוֹרֵי לְחַטָּאתָא וְיַיְתוּן יָתֵהּ לָקֳדָם מַשְׁכַּן זִמְנָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ונודעה החטאת. וכן משפט הכהן הגדול ואם איננו נזכר כי אם לא הודע אליו חטאתו לא יקריב פר החטאת. ויש אומרים כי בכל שנה יקריב כן שמא חטא. והזכיר עם כל עדת ישראל ונודעה החטאת שהכהן יתכן שיודיעם ואין מי שיודיע לכהן רק מעצמו. וחטאת הקהל כחטאת הכהן הגדול בכל משפטיה. והנה הכהן הגדול שקול כנגד כל ישראל:

מקור: ספריא · נחלת הכלל