וְאִ֨ם כׇּל־עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ יִשְׁגּ֔וּ וְנֶעְלַ֣ם דָּבָ֔ר מֵעֵינֵ֖י הַקָּהָ֑ל וְ֠עָשׂ֠וּ אַחַ֨ת מִכׇּל־מִצְוֺ֧ת יְהֹוָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵעָשֶׂ֖ינָה וְאָשֵֽׁמוּ׃

עדת ישראל. אֵלּוּ סַנְהֶדְרִין (שם):

ונעלם דבר. טָעוּ לְהוֹרוֹת בְּאַחַת מִכָּל כָּרֵתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁהוּא מֻתָּר (הוריות ח'):

הקהל ועשו. שֶׁעָשׂוּ צִבּוּר עַל פִּיהֶם:

וְאִם כָּל כְּנִשְׁתָּא דְיִשְׂרָאֵל יִשְׁתְּלוּן וִיהֵי מְכַסָא פִּתְגָמָא מֵעֵינֵי קְהָלָא וְיַעְבְדוּן חָד מִכָּל פִּקוּדַיָא דַיְיָ דִי לָא כָשְׁרִין לְאִתְעֲבָדָא וִיחוֹבוּן

וְאִם כָּל עֲדַת וְגוֹ׳. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים דָּרְשׁוּ ״עֲדַת״ - זוֹ סַנְהֶדְרִין, נֶאֱמַר כָּאן ״עֵדָה״ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְכוּ׳ (במדבר לה:כד-כה), ״יִשְׂרָאֵל״ דָּרְשׁוּ הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד, ״יִשְׁגּוּ״ יָכוֹל יִהְיוּ הַמְּיֻחָדִים חַיָּבִים עַל שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה, תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְנֶעְלַם״, אֵינָם חַיָּבִין אֶלָּא עַל הֶעְלֵם דָּבָר. וְאָמְרוּ עוֹד: הוֹרוּ בֵּית דִּין וְעָשׂוּ יָכוֹל יִהְיוּ חַיָּבִין - תַּלְמוּד לוֹמַר ״הַקָּהָל וְעָשׂוּ״, הַהוֹרָאָה בְּבֵית דִּין וְהַמַּעֲשֶׂה בַּקָּהָל, עַד כָּאן.

וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יִרְצֶה, שֶׁאִם יִשְׁגּוּ הָעֵדָה וְיִטְעוּ מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, גַּם סַנְהֶדְרֵי יִשְׂרָאֵל תּוֹרָתָם תִּהְיֶה נֶעֱלֶמֶת מֵהֶם, לְצַד שֶׁלֹּא הִשְׁגִּיחוּ עַל עֲדַת ה׳ לְיַשֵּׁר הַמַּעֲקַשִּׁים, כִּי הַחֵטְא יוֹלִיד חֵטְא אַחֵר, וְצֵא וּלְמַד (גיטין ס.) מֵהוֹרָאַת אַבַּיֵּי בְּלֹא נְטִילַת רְשׁוּת מֵרַבּוֹ שֶׁשָּׁגַג בְּאוֹתָהּ הוֹרָאָה וְהִרְגִּישׁ כִּי דֵּין גָּרְמָה, וְכִדְאִיתָא בְּסַנְהֶדְרִין (ה:).