הפסוק עוסק במקרה שהמקריב מביא כבש לשלמים ומקריב אותו לפני ה׳. רש״י מבאר מדוע נחלק הכבש לפרשה נפרדת מן העז - לפי שיש באימורי הכבש מה שאין באימורי העז, שהכבש אליתו קרבה על המזבח, לכן נחלקו לשתי פרשיות. חזקוני מוסיף ש״אם כשב״ בא להביא את קרבן הפסח, שדינו לאליה כשלמים, שכן נאמר בפסח שהוא בא מן הכבשים. הפסוק פותח את דיני שלמי הכבש בנפרד, וההבחנה מן העז נובעת מן האליה המיוחדת לכבש, הקרבה על המזבח, בעוד בעז אין אליה זו.
