וַיִּקְרָא ג׳ · ד׳

וְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת־הַחֵ֙לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵהֶ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַכְּסָלִ֑ים וְאֶת־הַיֹּתֶ֙רֶת֙ עַל־הַכָּבֵ֔ד עַל־הַכְּלָי֖וֹת יְסִירֶֽנָּה׃

במילים פשוטות

הפסוק ממשיך במניין אימורי השלמים: שתי הכליות והחלב אשר עליהן שעל הכסלים, והיותרת שעל הכבד, המוסרת יחד עם הכליות. רש״י מבאר ש״הכסלים״ הם החלקים שבצידי הבהמה, ומתאר את מיקום החלב שעליהם. אבן עזרא מבאר ש״על הכסלים״ ידוע, ומן הגזרה של ״כסיליהם״, ושהכליות נקראות כן בעבור כוח התאווה. עוד מבאר אבן עזרא ש״על הכליות״ פירושו ״עם הכליות״. הפסוק משלים את רשימת החלקים הפנימיים הקרבים על המזבח מן השלמים - הכליות, החלב שעליהן והיותרת שעל הכבד - ומדגיש שהם מוסרים ומוקרבים יחד, כחלק גבוה שאינו נאכל לבעלים.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

הכסלים. פלנק"ש בְּלַעַז; שֶׁהַחֵלֶב שֶׁעַל הַכְּלָיוֹת כְּשֶׁהַבְּהֵמָה חַיָּה הוּא בְּגֹבַהּ הַכְּסָלִים מִלְּמַטָּה, וְזֶה הַחֵלֶב שֶׁתַּחַת הַמָּתְנַיִם - שֶׁקּוֹרִין בְּלַעַז לונבי"לוש - לֹבֶן הַנִּרְאֶה לְמַעְלָה בְּגֹבַהּ הַכְּסָלִים, וּבְתַחְתִּיתוֹ הַבָּשָֹר חוֹפֵהוּ:

היתרת. הוּא דֹּפֶן הַמָּסָךְ שֶׁקּוֹרִין איברי"ש, וּבְלָשׁוֹן אֲרַמִּי חִצְרָא דְּכַבְדָּא:

על הכבד. שֶׁיִּטֹּל מִן הַכָּבֵד עִמָּהּ מְעַט, וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר וְאֶת הַיֹּתֶרֶת מִן הַכָּבֵד (ויקרא ט'):

על הכבד על הכליות. לְבַד מִן הַכָּבֵד וּלְבַד מִן הַכְּלָיוֹת יְסִירֶנָּה לְזוֹ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְיַת תַּרְתֵּין כֻּלְיָן וְיַת תַּרְבָּא דִי עֲלֵיהֶן דִי עַל גִסְסַיָא וְיָת חַצְרָא דְעַל כַּבְדָא עַל כּוּלְיָתָא יַעֲדִינָהּ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

על הכסלים. ידוע והוא מגזרת כוכבי השמים וכסיליהם:

על הכליות. כמו ויבואו האנשים על הנשים וטעמו עם. ונקראו כליות בעבור כח תאות המשגל והיא מגזרת נכספה וגם כלתה נפשי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

היתרת - שמייתר וגדל על הכבד.

מקור: ספריא · נחלת הכלל