הפסוק מתאר את הקרבת האימורים מזבח השלמים: החלב המכסה את הקרב וכל החלב אשר על הקרב. רש״י מביא מחלוקת תנאים - לפי רבי ישמעאל ״ואת כל החלב״ בא להביא את החלב שעל הקיבה, ולפי רבי עקיבא להביא את החלב שעל הדקים. חזקוני מבאר שלא נזכרה כאן רחיצת קרב וכרעיים כמו בעולה, לפי שיש לבעלים חלק בשלמים וכל אחד יתקן חלקו כרצונו. עוד מבאר חזקוני ש״החלב״ הוא לשון טוב ושבח, ותרגומו ״תרבא״ לשון ריבוי, כלומר מה שהבהמה משתבחת בו. הפסוק מלמד אלו חלקים פנימיים מן השלמים עולים על המזבח, בעוד שאר הבשר נאכל לבעלים.
