אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וְיִסְמוֹךְ יְדֵיהּ עַל רֵישׁ קוּרְבָּנֵיהּ וְיִכְסִינֵיהּ בִּתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא וְיִזְרְקוּן בְּנֵי אַהֲרֹן כַּהֲנַיָא יַת דְמָא עַל מַדְבְּחָא סְחוֹר סְחוֹר
Onkelos Leviticus
וַיִּקְרָא ג׳ · ב׳
וְסָמַ֤ךְ יָדוֹ֙ עַל־רֹ֣אשׁ קׇרְבָּנ֔וֹ וּשְׁחָט֕וֹ פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְזָרְק֡וּ בְּנֵי֩ אַהֲרֹ֨ן הַכֹּהֲנִ֧ים אֶת־הַדָּ֛ם עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
הפסוק מתאר את סמיכת יד הבעלים על ראש קרבן השלמים, את שחיטתו בפתח אוהל מועד ואת זריקת דמו על המזבח סביב בידי בני אהרן. עבודות אלו דומות לתחילת עבודת שאר הקרבנות. חזקוני מבאר ש״וסמך ידו על ראש קרבנו״ בא ללמד שהסמיכה נוהגת בשלמים אלו, אך אינה נוהגת בקרבנות מסוימים כמו הבכור, המעשר והפסח, וכן לא בזבחי שלמי ציבור, אף שהם טעונים נסכים ותנופה כמפורש בפרשת אמור. הפסוק מפרט את שלבי הפתיחה של עבודת השלמים - סמיכה, שחיטה וזריקת דם - ומלמד על ההבחנה בין קרבנות שונים בדיני הסמיכה.
מבוסס על חזקוני, אונקלוס · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
חזקוני
רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13וסמך ידו על ראש קרבנו ולא על ראש הבכור והמעשר והפסח ולא על זבחי שלמי צבור אבל טעונים נסכים, ותנופה חיים ושחוטים כמפורש בפ׳ אמור.
Chizkuni