וַיִּקְרָא כ״ז · י״ב

וְהֶעֱרִ֤יךְ הַכֹּהֵן֙ אֹתָ֔הּ בֵּ֥ין ט֖וֹב וּבֵ֣ין רָ֑ע כְּעֶרְכְּךָ֥ הַכֹּהֵ֖ן כֵּ֥ן יִהְיֶֽה׃

במילים פשוטות

הכהן יעריך את הבהמה הטמאה או בעלת המום בין טוב לרע, וכפי שיעריכנה הכהן כן יהיה ערכה. רש״י מבאר ש״כערכך הכהן כן יהיה״ מכוון לשאר כל אדם הבא לקנותה מיד ההקדש - כלומר הערך שקובע הכהן הוא המחיר שבו תימכר לכל הרוצה לפדותה. הפסוק קובע את סמכות הכהן להעריך את שווי הבהמה שאינה ראויה לקרבן, וקביעתו היא המחייבת לצורך המכירה או הפדיון. ההערכה נעשית באופן אובייקטיבי ״בין טוב ובין רע״ - לפי מצבה הממשי של הבהמה. כך מתאפשר להוציא את קדושתה של הבהמה שאינה ראויה להקרבה על ידי פדיונה בדמים שקבע הכהן, וההקדש מקבל את שוויה.
מבוסס על רש״י, פשט · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

כערכך הכהן כן יהיה. לִשְׁאָר כָּל אָדָם הַבָּא לִקְנוֹתָהּ מִיַּד הֶקְדֵּשׁ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְיִפְרוֹס כַּהֲנָא יָתַהּ בֵּין טַב וּבֵין בִּישׁ כְּפֻרְסָנָא דְכַהֲנָא כֵּן יְהֵי

מקור: ספריא · נחלת הכלל