וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקֹב וְגוֹ׳. מַה שֶּׁהִזְכִּיר הָאָבוֹת לְמַפְרֵעַ, לְפִי שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר אוֹכְלִין יִשְׂרָאֵל מִן זְכוּת הָאָבוֹת, עַל כֵּן הִזְכִּירָם לְמַפְרֵעַ בְּדֶרֶךְ לֹא זוֹ אַף זוֹ. דֶּרֶךְ מָשָׁל, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁלֹשָׁה כִּיסִים שֶׁל מָעוֹת, בְּכָל אֶחָד מֵאָה זְהוּבִים, וּמַתְחִיל לְפַזֵּר מִן כִּיס אֶחָד בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן, וּמִן הַשֵּׁנִי בְּחֹדֶשׁ אִיָּר, וּמִן הַשְּׁלִישִׁי בְּסִיוָן, פְּשִׁיטָא שֶׁיִּמָּצֵא תָּמִיד בַּכִּיס הַמְּאֻחָר יוֹתֵר מִבַּכִּיס הַמֻּקְדָּם שֶׁכְּבָר פִּזֵּר מִמֶּנּוּ יָמִים רַבִּים. עַל כֵּן אָמַר, לֹא זוֹ זְכוּת יַעֲקֹב הַמְּאֻחָר פְּשִׁיטָא שֶׁעֲדַיִן לֹא נֶאֱכַל כָּל זְכוּתוֹ כִּי קָרוֹב הוּא, אֶלָּא אַף בְּרִיתִי יִצְחָק שֶׁקָּדַם לְיַעֲקֹב, וְזֶה יָמִים רַבִּים לְיִשְׂרָאֵל שֶׁאוֹכְלִין מִזְּכוּתוֹ, כִּי גַּם זַרְעוֹ מִיָּד וְתֵכֶף הִתְחִילוּ לֶאֱכֹל מִזְּכוּתוֹ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא שֶׁכְּבָר נֶאֱכַל, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק״; וְלֹא זוֹ יִצְחָק, אֶלָּא אֲפִלּוּ בְּרִית אַבְרָהָם שֶׁהוּא יָשָׁן נוֹשָׁן מְאֹד, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא שֶׁכְּבָר נֶאֱכַל, קָא מַשְׁמַע לָן ״וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם״, שֶׁזְּכוּתוֹ שָׁמוּר לְכָל דּוֹר וָדוֹר.
וְהָאָרֶץ אֶזְכּוֹר. כִּי יֵשׁ לָהּ מָקוֹם לָלוּן וְלוֹמַר, אִם יִשְׂרָאֵל חָטְאוּ הִנֵּה הָאָרֶץ מַה פִּשְׁעָהּ, כִּי מַכּוֹת הָאָרֶץ הֵם גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָּל אַרְצָהּ וְגוֹ׳ (דברים כט כב), וּכְתִיב שָׁם (כט כג): ״וְאָמְרוּ כָּל הַגּוֹיִם עַל מֶה עָשָׂה ה׳ כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת״, רָצָה לוֹמַר הָאָרֶץ מַה פִּשְׁעָהּ וְחַטָּאתָהּ, וְכֵן אָמְרוּ רז״ל (נדרים פא.) שֶׁשְּׁאֵלַת ״עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ״ לֹא יוּכְלוּ הַנְּבִיאִים וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְפָרֵשׁ כוּ׳, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן פָּרָשַׁת נִצָּבִים בְּעֶזְרַת ה׳. לְכָךְ נֶאֱמַר ״וְהָאָרֶץ אֶזְכּוֹר״.
