וַאֲבַדְתֶּ֖ם בַּגּוֹיִ֑ם וְאָכְלָ֣ה אֶתְכֶ֔ם אֶ֖רֶץ אֹיְבֵיכֶֽם׃

תאבדו בגויים, וארץ אויביכם תאכל אתכם. רש״י מבאר ש״ואבדתם בגוים״ פירושו שכאשר תהיו מפוזרים תהיו אבודים זה מזה - כלומר תיפרדו ותאבדו זה מזה בפיזורכם, וש״ואכלה אתכם״ מכוון למתים בגולה. אבן עזרא מבאר ש״ואכלה אתכם״ הוא מנהג כל הגולים למקום אחר, שבשל השתנות האוויר והמים עליהם ימותו רובם. הפסוק מתאר את אובדן העם בגלות בשני מובנים: הפיזור המנתק בין בני העם עד שהם אבודים זה מזה, והתמותה הגבוהה של הגולים בארץ זרה בשל תנאי החיים החדשים. זוהי הפורענות של התכלות הדרגתית בנכר.