וַיִּקְרָא כ״ו · ל״ג

ואתכם אזרה בגוים. זוֹ מִדָּה קָשָׁה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי הַמְּדִינָה גּוֹלִים לְמָקוֹם אֶחָד, רוֹאִים זֶה אֶת זֶה וּמִתְנַחֲמִין, וְיִשְׂרָאֵל נִזְרוּ כְבַמְּזָרֶה - כְּאָדָם הַזּוֹרֶה שְׂעוֹרִים בְּנָפָה וְאֵין אַחַת מֵהֶן דְּבוּקָה בַחֲבֶרְתָּהּ (שם):

והריקתי. כְּשֶׁשּׁוֹלֵף הַחֶרֶב מִתְרוֹקֵן הַנָּדָן; וּמִדְרָשׁוֹ חֶרֶב הַנִּשְׁמֶטֶת אַחֲרֵיכֶם אֵינָהּ חוֹזֶרֶת מַהֵר, כְּאָדָם שֶׁמֵּרִיק אֶת הַמַּיִם וְאֵין סוֹפָן לַחֲזֹר (ספרא):

והיתה ארצכם שממה. שֶׁלֹּא תְמַהֲרוּ לָשׁוּב לְתוֹכָהּ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ עָרֵיכֶם יִהְיוּ חָרְבָּה - נִרְאוֹת לָכֶם חֲרֵבוֹת, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָדָם גּוֹלֶה מִבֵּיתוֹ וּמִכַּרְמוֹ וּמֵעִירוֹ וְסוֹפוֹ לַחֲזֹר, כְּאִלּוּ אֵין כַּרְמוֹ וּבֵיתוֹ חֲרֵבִים, כָּךְ שְׁנוּיָה בְּתֹ"כֹּ:

וְיָתְכוֹן אֲבַדַר בֵּינֵי עַמְמַיָא וֶאֱגָרֵי בַתְרֵיכוֹן דְקַטְלִין בְּחַרְבָּא וּתְהֵי אַרְעֲכוֹן צָדְיָא וְקִרְוֵיכוֹן יְהוֹן חָרְבָּא

אזרה. מבנין הכבד הדגוש ולא די שתזרו עד אשר אריק אחריכם חרב:

וטעם אריק. מנדנה:

והיתה ארצכם. דבק עם הפסוק הבא אחריו והטעם כאשר תהיה ארצכם שממה:

ואתכם אזרה בגוים כיצד והריקתי אחריכם חרב. ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה כפל מלה הוא.

וְאֶתְכֶם אֲזָרֶה וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת כְּתוּבוֹת (קיא.) שֶׁהִשְׁבִּיעַ ה׳ אֶת יִשְׂרָאֵל שָׁלֹשׁ שְׁבוּעוֹת, א׳ שֶׁלֹּא יַעֲלוּ בַּחוֹמָה, פֵּרוּשׁ בְּיָד חֲזָקָה, וְאֶחָד שֶׁלֹּא יִמְרְדוּ בְּאוּמּוֹת הָעוֹלָם וְכוּ׳ עַד כָּאן, וְהוּא מַאֲמַר וְאֶתְכֶם אֲזָרֶה בַּגּוֹיִם כָּאן רָמַז לִשְׁנֵי דְּבָרִים, אָמְרוֹ אֲזָרֶה שֶׁלֹּא יַעֲלוּ בַּחוֹמָה, בַּגּוֹיִם שֶׁלֹּא יִמְרְדוּ בַּגּוֹיִם, וְאָמְרוֹ וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ שֶׁגָּמַר שָׁם וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אִם אַתֶּם מְקַיְּמִין הַשְּׁבוּעָה - מוּטָב, וְאִם לָאו אֲנִי מַתִּיר אֶת בְּשַׂרְכֶם כִּצְבָאוֹת וּכְאַיְּלוֹת הַשָּׂדֶה, עַד כָּאן, וְהוּא אָמְרוֹ וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב שֶׁתִּהְיֶה חֶרֶב מְרוּטָה לִפְנֵיכֶם, אִם לֹא תְּקַיְּמוּ גְּזֵרַת זֵרוּי בַּגּוֹיִם כַּנִּזְכָּר יִהְיֶה בְּשַׂרְכֶם וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ עוֹד וְהָיְתָה אַרְצְכֶם וְגוֹ׳ חֲרֵבָה, הוּא נְתִינַת טַעַם עַל הַדָּבָר לָמָּה יַחְפֹּץ ה׳ בְּזֵרוּי בַּגּוֹיִם, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה אֶרֶץ שְׁמָמָה וְעָרִים חֲרֵבוֹת, כְּדֵי שֶׁאָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ וְגוֹ׳, לָזֶה צָרִיךְ שֶׁתִּהְיוּ אַתֶּם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיכֶם, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְאַתֶּם״ וְגוֹ׳: