אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃

אם בחקתי תלכו. יָכוֹל זֶה קִיּוּם הַמִּצְווֹת, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִיתֶם אֹתָם הֲרֵי קִיּוּם הַמִּצְווֹת אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ? שֶׁתִּהְיוּ עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה (ספרא):

ואת מצותי תשמרו. הֱווּ עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה עַל מְנָת לִשְׁמֹר וּלְקַיֵּם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם" (דברים ה'):

אִם בִּקְיָמַי תְּהָכוּן וְיָת פִּקוֹדַי תִּטְרוּן וְתַעֲבְּדוּן יָתְהוֹן

אם בחקתי. תשמרו ועשיתם. מצוה ללמוד וללמד ולעשו׳‎:

אם בחקתי תלכו אם תעשו מה שהטלתי עליכם לעשות אף העננים והארץ והאילנות שנבראו בשבילכם יעשו לכם מה שעליהם מוטל לעשות.

אִם בְּחֻקּוֹתַי תֵּלֵכוּ וְגֵו׳. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שֶׁתִּהְיוּ עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה כו׳. אַף עַל פִּי שֶׁרַשִׁ״י הִכְרִיחַ זֶה מִן יִתּוּר הַפְּסוּקִים, שֶׁהֲרֵי קִיּוּם הַמִּצְוֹת כְּבָר אָמוּר כו׳, מִכָּל מָקוֹם גַּם מִצַּד הַלָּשׁוֹן הַדָּבָר צָרִיךְ בֵּאוּר. וְהוּא, שֶׁדַּעְתּוֹ לַעֲשׂוֹת שְׁלֹשָׁה חֲלֻקּוֹת בְּפָסוּק זֶה, אֲשֶׁר כְּנֶגְדָּם אָמַר שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים ״וְנָתַתִּי״. בְּפָרָשָׁה רִאשׁוֹנָה אָמַר ״אִם בְּחֻקּוֹתַי תֵּלֵכוּ״, עַל הֶעָמֵל בַּתּוֹרָה וְקוֹבֵעַ עִתִּים לַתּוֹרָה חֹק וְלֹא יַעֲבֹר. וְעַל זֶה אָמַר לְשׁוֹן ״בְּחֻקּוֹתַי״, כִּי אֵין כַּוָּנָתוֹ עַל מִצְוֹת הַחֻקִּיּוֹת, כִּי לֹא מָצִינוּ בָּהֶם בְּכָל הַתּוֹרָה לְשׁוֹן הֲלִיכָה, כִּי לֹא נֶאֱמַר בְּכָל הַתּוֹרָה לְכוּ בְּחֻקּוֹתַי, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁהֲלִיכָה זוֹ מְדַבֶּרֶת בְּדָבָר שֶׁאֵין הקב״ה מְצַוֶּה עָלָיו זוּלַת שֶׁהָאָדָם מֵעַצְמוֹ עוֹשֶׂה כֵן, וּבְעַל כָּרְחֲךָ תְּפָרְשׁוֹ עַל הַדָּבָר שֶׁהָאָדָם פּוֹעֵל בַּטֶּבַע, כִּי מִצַּד הַהֶרְגֵּל נַעֲשֶׂה הַדָּבָר לְטֶבַע שֵׁנִי, וְלֹא יִצְדַּק זֶה כִּי אִם בְּקוֹבֵעַ חֻקִּים וְעִתִּים לַתּוֹרָה, וְהוּא מַרְגִּיל עַצְמוֹ לָבֹא לְבֵית הַמִּדְרָשׁ בְּעֵת יָדוּעַ עַד שֶׁנַּעֲשָׂה הַדָּבָר לְטֶבַע אֵצֶל הָרַגְלַיִם. וְזֶה כְּדַעַת הַמִּדְרָשׁ (רבה לה א) הָאוֹמֵר ״אִם בְּחֻקּוֹתַי תֵּלֵכוּ״, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קיט נט): ״חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי וָאָשִׁיבָה רַגְלַי אֶל עֵדֹתֶיךָ״, אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הקב״ה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּכָל יוֹם וָיוֹם הָיִיתִי מְחַשֵּׁב לְמָקוֹם פְּלוֹנִי אֲנִי הוֹלֵךְ, וְהָיוּ רַגְלַי מְבִיאוֹת אוֹתִי לְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת כו׳. וְאֵין זֶה כִּי אִם מִצַּד שֶׁהָיָה קוֹבֵעַ עִתִּים לַתּוֹרָה חֹק וְלֹא יַעֲבֹר, עַד שֶׁרַגְלוֹהִי אִנּוּן עָרְבִין לְהוֹלִיכוֹ לְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת בְּלֹא כַּוָּנָה, כִּי כְּבָר הֻרְגְּלוּ בְּכָךְ. וְעַל כֵּן לֹא הָיָה מָקוֹם לְצַוּוֹת זֶה אֶל הָאָדָם, כִּי עַל הַדָּבָר הַנַּעֲשֶׂה בְּלֹא כַּוָּנָה לֹא יִפֹּל עָלָיו צִוּוּי, כִּי אֵין צִוּוּי לָרַגְלַיִם, אֶלָּא מְדַבֵּר בְּאִם שֶׁכָּךְ קָרָה שֶׁקָּבַע עִתִּים לַתּוֹרָה עַד שֶׁבְּאוֹתוֹ עֵת יֵלְכוּ רַגְלָיו מֵעַצְמָם בְּאוֹתוֹ עֵת אֲשֶׁר נִקְרָא חֹק, וְעַל זֶה אָמַר ״אִם בְּחֻקּוֹתַי תֵּלֵכוּ״. וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר ״וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם״, כִּי כְּנֶגֶד הַקּוֹבֵעַ עִתִּים לַתּוֹרָה אָמַר שֶׁזֶּה שְׂכָרוֹ שֶׁיָּבֹאוּ הַגְּשָׁמִים בְּעִתָּם, וּכְאָמְרוּ רז״ל (תענית ז:) אֵין הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִים כִּי אִם בַּעֲוֹן בִּטּוּל תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת י יח): ״בַּעֲצַלְתַּיִם יִמַּךְ הַמְּקָרֶה״.

וְאוּלַי שֶׁמִּטַּעַם זֶה נֶאֱמַר בְּמַתַּן תּוֹרָה ״אַף שָׁמַיִם נָטְפוּ מִפְּנֵי אֱלֹהִים זֶה סִינַי״ (תהלים סח ט), לְהוֹרוֹת שֶׁבִּזְכוּת לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם, יֵרֵד הַגֶּשֶׁם מִן הַשָּׁמַיִם, כִּי אִם אֵין תּוֹרָה אֵין קֶמַח (אבות ג כא), וּבִזְכוּת הַחֹק, דְּהַיְנוּ קְבִיעוּת עִתִּים לַתּוֹרָה, יֵרְדוּ הַגְּשָׁמִים בְּעִתָּם. וּמָה שֶׁאָמַר ״וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ״, הַיְנוּ הַתַּכְלִית הַיּוֹצֵא מִן הַלִּמּוּד, כִּי הוּא הַמֵּבִיא לִידֵי שְׁמִירַת הַמִּצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה. וְעַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה אָמַר ״וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ״, כִּי כָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר הִשָּׁמֶר פֶּן וְאַל אֵינוֹ אֶלָּא לֹא תַעֲשֶׂה (עירובין צו.). ״וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם״, הַיְנוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה, וּמִדְּלָא קָאָמַר תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם, לָמָּה לֵהּ לְמִכְתַּב ״אוֹתָם״ שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁרָצָה לוֹמַר שֶׁמִּצְוֹת צְרִיכוֹת כַּוָּנָה, כִּי זֶה הַמְּכֻוָּן מִן מִלַּת ״אוֹתָם״.

וְאַחַר כָּךְ פֵּרַט שָׂכָר שֶׁל כָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה, כְּנֶגֶד תַּלְמוּד תּוֹרָה הָרָמוּז בְּ״אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ״ אָמַר ״וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם״, לֹא אָמַר סְתָם גְּשָׁמִים, לְפִי שֶׁעַכְשָׁיו לֹא רָצָה לְיַעֵד שְׂכַר הַתַּלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁזֶּה הַדָּבָר כְּבָר יָדוּעַ שֶׁהַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין בִּזְכוּת הַתּוֹרָה וּכְבָר הֵמָּה גִּשְׁמֵיכֶם, זוּלַת שֶׁעַכְשָׁיו נוֹסַף דָּבָר שֶׁאוֹתָן גְּשָׁמִים שֶׁהֵם כְּבָר גִשְׁמֵיכֶם וּמְיֻעָדִים לָכֶם, עַכְשָׁיו אֶתֵּן אוֹתָם בְּעִתָּם בִּזְכוּת ״אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ״, וּבַדֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר. ״וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ״, כִּי אִם יֵשׁ תּוֹרָה יֵשׁ קֶמַח. וְאֵין פֵּרוּשׁ ״יְבוּלָהּ״ מַה שֶּׁאַתָּה מוֹבִיל לָהּ כְּדֶרֶךְ שֶׁפֵּרַשׁ רַשִׁ״י עַל פָּסוּק ״וְלֹא תִתֵּן אַרְצְכֶם אֶת יְבוּלָהּ״, דְּאִם כֵּן מַאי רְבוּתֵיהּ, אֶלָּא לְקַמָּן דָּרַשׁ רַשִׁ״י מִן יִתּוּר לָשׁוֹן שֶׁל ״אֶת״ כִּי כָל ״אֶת״ לְרַבּוֹת בָּא, וּמְרַבֶּה שֶׁאֲפִלּוּ מַה שֶּׁאַתָּה מוֹבִיל לָהּ לֹא תִּתֵּן. אֲבָל כָּאן לֹא נֶאֱמַר ״אֶת״, וְאִם כֵּן הַכֹּל בִּכְלַל יְבוּלָהּ. וְרָצָה לוֹמַר מַה שֶּׁדַּרְכָּהּ לְהוֹבִיל לְךָ לְבֵיתְךָ, דְּאִם לֹא כֵן לָמָּה לֹא נֶאֱמַר כָּאן ״אֶת״ כְּמוֹ לְקַמָּן, אֶלָּא כָּאן פֵּרוּשׁוֹ מַה שֶּׁדַּרְכָּהּ לְהוֹבִיל, וּלְקַמָּן מִיִּתּוּר שֶׁל ״אֶת״ דָּרְשִׁינַן אַף מַה שֶּׁאַתָּה מוֹבִיל לָהּ. ״וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע״. לֹא נֶאֱמַר בּוֹ ״לָכֶם״ כִּי הַלֶּחֶם מִן הַמֻּכְרָחוֹת יִהְיֶה לָכֶם, אֲבָל הַיַּיִן מִן הַמּוֹתָרוֹת אֵינוֹ לָכֶם לַהֲנָאַתְכֶם כִּי אִם לְשֵׁם מִצְוָה יִהְיֶה. ״וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע״. לָמֶ״ד שֶׁל לָשֹׂבַע מוֹרֶה שֶׁלֹּא יֹאכַל עַד שֶׁיִּשְׂבַּע לְגַמְרֵי אֶלָּא יִפְחוֹת מִכְּדֵי שְׂבִיעָתוֹ קְצָת, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ הָרוֹפְאִים, בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה קָרוֹב לָבוֹא לִידֵי שְׂבִיעָה. ״וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם״. לָמֶ״ד שֶׁל ״לָבֶטַח״ מוֹרָה שֶׁהַשְּׂבִיעָה גּוֹרֶמֶת אֶל הַבֶּטַח, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קמז יד): ״הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ״, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב״מ נט.) אָמְרוּ: כַּד מִשְׁלַם שַׁעֲרָא מִכַּדָּא נְקִישׁ וְאָתֵי תִּגְרָא.

וְאַחַר כָּךְ יִעֵד שָׂכָר שֶׁל ״וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ״, דְּהַיְנוּ מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְאָמַר ״וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ״, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (דב״ר ד ד): שְׁמוֹר נֵרִי שֶׁבְּיָדְךָ וַאֲנִי אֶשְׁמוֹר נֵרְךָ שֶׁבְּיָדִי. וּסְתָם שְׁמִירָה הִיא לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת דָּבָר רָע הַמַּזִּיק, וְאִם תִּהְיֶה נִשְׁמָר שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת הַדְּבָרִים הַמַּזִּיקִים לְךָ גַּם אֲנִי אֶשְׁמוֹר נֵרְךָ מִכָּל דָּבָר מַזִּיק, וִיהִי נָא שָׁלוֹם בְּחֵילְךָ. ״וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר״ וְגוֹ׳. מִפְּנֵי שֶׁכָּל שְׁמִירַת מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה הוּא בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה, כָּךְ הַשְּׁמִירָה מִן הַחֶרֶב וְחַיָּה רָעָה הוּא בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה. לְכָךְ נֶאֱמַר: ״וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב״, רוֹצֶה לוֹמַר אַף עַל פִּי שֶׁתִּרְדְּפֵם מִכָּל מָקוֹם אֵין צֹרֶךְ לָזֶה לְרָדְפָם בְּקוּם וַעֲשֵׂה אֶלָּא בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה, מֵעַצְמָם יִפְּלוּ אֶל הַחֶרֶב. וּמַה שֶּׁאָמַר ״וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה״ וְגוֹ׳, שֶׁאֵין הַחֶשְׁבּוֹן מְכֻוָּן, אָמְרוּ הַמְפָרְשִׁים שֶׁמִּתְּחִלָּה קוֹדֶם שֶׁיִּכָּנֵס מוֹרַאֲכֶם בִּלְבָבָם יִרְדְּפוּ חֲמִשָּׁה מֵאָה, וְאַחַר זֶה שֶׁהָאוֹיְבִים רוֹאִים שֶׁחֲמִשָּׁה יִרְדְּפוּ מֵאָה אָז יִכָּנֵס מוֹרֶךְ גָּדוֹל בְּלֵב הָאוֹיְבִים, וְיֶחֱלַשׁ כֹּחָם עַד שֶׁמֵּאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ, וְאַחַר כָּךְ יוֹסִיף מוֹרֶךְ גָּדוֹל עֲלֵיהֶם וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם מֵעַצְמָם, אֲפִלּוּ בְּלֹא רְדִיפָה כְּלָל.

וּמִן ״וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם״ הִתְחִיל לְיַעֵד שְׂכַר קִיּוּם מִצְוֹת עֲשֵׂה הַנַּעֲשִׂים בַּיָּדַיִם מַמָּשׁ, עַל כֵּן אֶתֵּן מִשְׁכָּנִי, דְּהַיְנוּ הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ״י, כִּי בּוֹ נֶאֱמַר ״מִקְּדָשׁ ה׳ כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ״, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ כּוֹנְנוֹ בַּיָּדַיִם מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח (טו יז). ״וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם״, וְהוּא לְשׁוֹן פְּלִיטָה כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ״י. לֹא תַּחְשְׁבוּ כְּשֶׁאַשְׁרֶה שְׁכִינָתִי בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁתִּהְיוּ נִדְחִים וְנִפְלָטִים מִשָּׁם כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ, מִכָּל מָקוֹם אֲצַמְצֵם שְׁכִינָתִי בֵּינֵיכֶם בְּאֹפֶן שֶׁנָּדוּר יַחַד בְּמָדוֹר אֶחָד אַף אִם הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּהוּ, וְלֹא תִהְיוּ נִפְלָטִים מִשָּׁם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים ״וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם״ מַמָּשׁ, וְלֹא תַּחְשְׁבוּ שֶׁכַּאֲשֶׁר תִּרְאֶה נַפְשִׁי אֲשֶׁר נָתַתִּי בָכֶם אֶת הַשְּׁכִינָה תִּגְעַל אֶתְכֶם וְתַחְשׁוֹק לְהִתְדַּבֵּק בַּשְּׁכִינָה, עַל כֵּן אָמַר ״וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם״. וּבְסָמוּךְ יִתְבָּאֵר בְּדֶרֶךְ אַחֵר.

אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְגוֹ׳. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: יָכוֹל אֵלּוּ הַמִּצְווֹת? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְאֶת מִצְוֹתַי״ וְגוֹ׳ הֲרֵי הַמִּצְווֹת אֲמוּרוֹת, מָה אֲנִי מְקַיֵּם ״אִם בְּחֻקֹּתַי״? לִהְיוֹת עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה, עַד כָּאן. וְטַעַם שֶׁקָּרָא הַכָּתוּב עֲמַל הַתּוֹרָה חֻקָּה, לְצַד שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִצְוָה אֲפִלּוּ לִלְמֹד דְּבָרִים שֶׁלְּמָדָם פַּעֲמַיִם וְשָׁלֹשׁ וְהֵם נְטוּעִים אֶצְלוֹ, כִּי חָפֵץ ה׳ בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה חֻקָּה חָקַק. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קהלת רבה ג) כִּי לְטַעַם שֶׁיִּלְמֹד הָאָדָם תּוֹרָה בְּחֵשֶׁק תָּמִיד, גָּזְרָה חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם לוֹמֵד וְשׁוֹכֵחַ.

וְטַעַם אָמְרוֹ חֻקֹּתַי לְשׁוֹן רַבִּים, יִרְמֹז לִשְׁתֵּי תּוֹרוֹת - תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וּמָסֹרֶת הַתֵּיבָה לְשׁוֹן יָחִיד, שֶׁאֵין וָא״ו בֵּין קוֹ״ף לְתָי״ו, לוֹמַר כִּי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הִיא כְּלוּלָה בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשָׁם בִּנְיָנָהּ. עוֹד רָמַז בְּאָמְרוֹ חֻקֹּתַי לְשׁוֹן רַבִּים עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (יהושע א:ח) ״וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה״, שֶׁצָּרִיךְ לִקְבֹּעַ עִתִּים בַּתּוֹרָה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וְהַמָּסֹרֶת לְשׁוֹן יָחִיד כִּי שְׁנֵי הָעִתִּים הֵם בְּיוֹם אֶחָד. עוֹד יִרְצֶה כִּי צָרִיךְ הָאָדָם בְּקִיּוּם מִצְווֹת הַתּוֹרָה שְׁנֵי דְּבָרִים, הָאֶחָד לִלְמֹד לְעַצְמוֹ, וְהַשֵּׁנִי לְלַמֵּד לַאֲחֵרִים, דִּכְתִיב (דברים יא:יט) ״וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם וְשִׁנַּנְתָּם״ וְגוֹ׳, לָזֶה אָמַר חֻקֹּתַי לְשׁוֹן רַבִּים - לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת, כְּאָמְרוֹ ״וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם״.

וְטַעַם אָמְרוֹ לְשׁוֹן הֲלִיכָה, לוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה אֲפִלּוּ בַּהֲלִיכָתוֹ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים ו:ז) ״וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ״, בְּאַהֲבָתָהּ יִשְׁגֶּה תָמִיד וְגוֹ׳:

עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה לה.) בְּפָסוּק ״חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי״ וְגוֹ׳ שֶׁהָיָה דָּוִד חוֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת עִנְיָנִים, וְרַגְלָיו מוֹלִיכִים אוֹתוֹ מֵעַצְמָם אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ, לְרוֹב הַחֵפֶץ וְהָרָצוֹן וְהָרְגִילוּת בַּדָּבָר, וְהוּא אָמְרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, פֵּרוּשׁ, הֲלִיכַתְכֶם מֵעַצְמָהּ תִּהְיֶה אַחֲרֶיהָ כְּמַאֲמַר דָּוִד לְרוֹב הַחֵשֶׁק וְהָרְגִילוּת.

עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח״ג רב.) כִּי הַתּוֹרָה יֵשׁ בָּהּ אַרְבַּע דְּרָכִים, וְהֵם: פְּשָׁט, רֶמֶז, דְּרוּשׁ, סוֹד, וּמֵאֵלּוּ נִפְרְדוּ שִׁבְעִים פָּנִים, וְכָל אוֹפֶן לְכַמָּה אוֹרְחִין וּשְׁבִילִין וּנְתִיבוֹת, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר חֻקֹּתַי לְשׁוֹן רַבִּים, תֵּלֵכוּ פֵּרוּשׁ, בְּכָל אוֹרְחִין וּשְׁבִילִין יֵלֵךְ בָּהֶם בְּפֵרוּשׁ הַכְּתוּבִים, וְלֹא יֹאמַר שֶׁאֵין בַּתּוֹרָה אֶלָּא פְּשָׁט הַמּוּבָן לַכֹּל.

עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ תֵּלֵכוּ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי ג:ו) ״בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ״ וְגוֹ׳, וְכָתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ג׳ מֵהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה (הלכות דעות) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: יָשִׂים אֶל לִבּוֹ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה גּוּפוֹ שָׁלֵם וְחָזָק כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה וְכוּ׳ לָדַעַת אֶת ה׳, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיָּבִין וְיִסְתַּכֵּל בַּחָכְמוֹת וְכוּ׳, נִמְצָא הַמְּהַלֵּךְ בְּדֶרֶךְ זֶה כָּל יָמָיו עוֹבֵד ה׳, עַד כָּאן. וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב כָּאן אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, בִּשְׁבִיל עֵסֶק הַתּוֹרָה תֵּלְכוּ בְּכָל דַּרְכְּכֶם, בַּאֲכִילָה וְכוּ׳ בְּמִשְׁתֶּה בְּדִבּוּר וְכוּ׳ בְּכָל מַעֲשֶׂה הַמְּסֻבָּב מֵהַטִּבְעִיּוֹת.

עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין לד.) שֶׁהָרְשׁוּת נְתוּנָה לְלוֹמְדֵי תּוֹרָה לְפָרֵשׁ בָּהּ וְלִדְרֹשׁ בְּכַמָּה אוֹרְחִין וּשְׁבִילִין, וְתַלְמִיד וָתִיק יְחַדֵּשׁ בִּדְרָשַׁת הַכְּתוּבִים כַּאֲשֶׁר יוּכַל הַכָּתוּב שְׂאֵת כְּכָל אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ בְּתוֹרָתוֹ. וִיצַו ה׳ כָּאן בְּאָמְרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, תֵּלֵכוּ בְּפַרְדֵּסָהּ, תְּנַאי הוּא הַדָּבָר ״וְאֶת מִצְוֺתַי״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה, שֶׁלֹּא לְטַהֵר אֶת הַטָּמֵא ״וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם״ שֶׁלֹּא לְטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר. וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ג:יא) הַמְּגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.

עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (אבות ב:ו) ״וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד״, פֵּרוּשׁ, שֶׁאָסוּר לְעַם הָאָרֶץ לְהִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, שֶׁיַּעֲשֶׂה חוּמְרוֹת וּגְדָרִים כְּמִנְהַג הַחֲסִידִים, כִּי לִפְעָמִים יַעֲשֶׂה חוּמְרָא בְּדָבָר שֶׁהוּא אַדְרַבָּה עֲבַרְיָן, כִּי יִמָּצֵא חָסִיד שֶׁיִּרְצֶה לִגְדֹּר עַצְמוֹ לְקַיֵּם מִצְוַת עוֹנָה בַּיָּמִים הַמְּקֻדָּשִׁים וְתִהְיֶה בְּעֵינָיו מִצְוָה גְּדוֹלָה לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בְּלֵיל כִּפּוּר, כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְנוּ שֶׁהָיָה מַעֲשֶׂה כֵּן, וְכַדּוֹמֶה, לָזֶה צִוּוּ חֲזַ״ל שֶׁאֵין לְעַם הָאָרֶץ לְהִתְנַהֵג בְּמִדַּת חֲסִידוּת, וְהוּא מַאֲמַר ה׳ כָּאן אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ שֶׁהוּא עֵסֶק הַתּוֹרָה, אָז וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ פֵּרוּשׁ, תַּעֲשׂוּ לָכֶם מִשְׁמֶרֶת כְּדֵי לְקַיְּמָם גְּדָרִים וּשְׁמִירוֹת וְלֹא זוּלַת זֶה.

עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ד:א) ״הֱוֵי גּוֹלֶה לִמְקוֹם תּוֹרָה״, שֶׁצָּרִיךְ לְכַתֵּת רַגְלָיו מִמָּקוֹם לְמָקוֹם לִלְמֹד תּוֹרָה. וְצֵא וּלְמַד דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּגְּמָרָא (חגיגה ה:) כִּי כֻלָּן הָיוּ גּוֹלִין לִלְמֹד, וְיֵשׁ שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְחוֹזֵר כְּמוֹ כֵן לַעֲסֹק בְּיוֹם אֶחָד. וְהוּא אָמְרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי שֶׁהִיא עֵסֶק הַתּוֹרָה, צְרִיכִים שֶׁתֵּלְכוּ מִמְּקוֹמְכֶם אַחֲרֶיהָ. גַּם כְּדֵי שֶׁתִּהְיוּ פְּנוּיִים, אֵין נָכוֹן לִלְמֹד וְהוּא בְּבֵיתוֹ כִּי יִטְרְדוּהוּ בְּצָרְכֵי הַבַּיִת, לָכֵן יַעֲזֹב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְיִסַּע מִמְּקוֹמוֹ לָלֶכֶת אַחֲרֶיהָ.

וְאָמְרוֹ ״וְאֶת מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ״, יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (שבת לא:): מַכְרִיז רַבִּי יַנַּאי ״חֲבָל עַל מָאן דְּלֵית לֵיהּ דַּרְתָּא, וְתַרְעָא לְדַרְתָּא עָבִיד״, שֶׁעִקַּר עֵסֶק הַתּוֹרָה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי וְגוֹ׳ שֶׁהוּא עֵסֶק הַתּוֹרָה, תְּנַאי הוּא הַדָּבָר ״וְאֶת מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם״. וְאָמַר וְאֶת מִצְוֹתַי יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בַּגְּמָרָא (ברכות יז:) הַלּוֹמֵד שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ נוֹחַ לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא, וְהִקְשׁוּ בַּתּוֹסָפוֹת עִם אוֹתָהּ שֶׁאָמְרוּ לְעוֹלָם יַעֲסֹק אָדָם בַּתּוֹרָה אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ, וְתֵרְצוּ כִּי הֵם שְׁנֵי אוֹפָנִים שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ: אֶחָד לְקַנְטֵר, וְאֶחָד לְהִתְכַּבֵּד. לְקַנְטֵר - נוֹחַ לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא, לְהִתְכַּבֵּד - יַעֲסֹק שֶׁמִּתּוֹךְ וְכוּ׳. וְהוּא מַאֲמַר ה׳ אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וּתְנַאי הוּא הַדָּבָר ״וְאֶת מִצְוֺתַי״ שֶׁבָּהּ שְׁתֵּי מִצְוֹת הַצְּרִיכִין בְּלִמּוּדָהּ, שֶׁלֹּא יִלְמְדוּ לֹא לְקַנְטֵר וְלֹא לְהִתְכַּבֵּד, אָז תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. מַבְטִיחַ הַכָּתוּב שֶׁהֲגַם שֶׁתָּבֹא עֲבֵרָה לְיָדוֹ יִהְיֶה נִצּוֹל מִמֶּנָּה, וּכְאָמְרָם (סוטה כא:) תּוֹרָה מַגְּנָא וּמַצְּלָא מִיֵּצֶר הָרַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ע״ז יז:) בְּאוֹתָהּ מַעֲשֶׂה שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי יוֹנָתָן שֶׁחָלְפוּ אַפִּתְחָא דְּזוֹנוֹת וְכוּ׳, דִּכְתִיב (משלי ב:יא) ״מְזִמָּה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ״ וְגוֹ׳. וְדִקְדֵּק לוֹמַר וַעֲשִׂיתֶם עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין לט:) יָשַׁב אָדָם וְלֹא עָבַר עֲבֵרָה נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה, וְהֶעֱמִידוּהָ כְּשֶׁבָּאָה עֲבֵרָה לְיָדוֹ וְנִצּוֹל מִמֶּנָּה, הֲגַם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא שְׁמִירָה מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עָשָׂה מַעֲשֵׂה מִצְוֹת.

וַהֲגַם שֶׁדָּרַשׁ רָבָא (פסחים נ:) בַּפָּסוּק ״כִּי גָדוֹל עַד שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ״ (תהלים נז:יא) - זֶה הַלּוֹמֵד שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ אֶלָּא לְהִתְכַּבֵּד, הַטַּעַם לֹא שֶׁיֵּשׁ רְצוֹן הַבּוֹרֵא בְּלִמּוּד זֶה אֶלָּא לַתַּכְלִית הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ שֶׁיָּבֹא לִלְמֹד לִשְׁמָהּ, וְתוֹרָה זוֹ אֵין בִּסְגֻלָּתָהּ לְהַצִּיל מִיֵּצֶר הָרַע בְּבֹא עֲבֵרָה לְיָדוֹ. וּבָזֶה יֵשׁ לְתָרֵץ מַה שֶׁהִקְשׁוּ שָׁם בְּסוֹטָה לְרַב יוֹסֵף שֶׁאָמַר תּוֹרָה בֵּין בְּעִדָּנָא דְּעָסִיק בָּהּ בֵּין בְּעִדָּנָא דְּלָא עָסִיק בָּהּ מַגְּנָא וּמַצְּלָא, אֶלָּא מֵעַתָּה דּוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל מִי לֹא עָסְקוּ בַּתּוֹרָה? אַמַּאי לֹא אַגִּינָא עֲלַיְיהוּ? עַד כָּאן. לִדְבָרֵינוּ אֵין קֻשְׁיָא, שֶׁהֵם הָיוּ לוֹמְדִים מִתְּחִלָּתָם שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, וְאֵין כֹּחַ בְּתוֹרָה כָּזוֹ לְהָגֵן עָלָיו מִיֵּצֶר הָרַע.

אוֹ יֹאמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, לֶהֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי סְבָרוֹת (עבודה זרה יז.), אַחַת שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא וְאַחַת שֶׁל רַבִּי יוֹנָתָן. אֶחָד אָמַר ״נִחְלַף אַפִּתְחָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה דְּנָכִיס יִצְרֵיהּ״, וְאֶחָד אָמַר ״נִחְלַף אַפִּתְחָא דְּזוֹנוֹת כִּי הֵיכִי דְּנִכְפְּיֵיהּ לְיִצְרִין וּנְקַבֵּל אַגְרָא״. וּבָא הַכָּתוּב כָּאן וְהִכְרִיעַ עִם הָאוֹמֵר נִחְלַף אַפִּתְחָא דְּזוֹנוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, פֵּרוּשׁ יְכוֹלִין אַתֶּם לֵילֵךְ וַאֲנִי מַבְטִיחֲכֶם שֶׁ״אֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ״, שֶׁיִּהְיוּ כּוֹפִין יִצְרָם. וְאִם תֹּאמַר וְלָמָּה יַכְנִיס עַצְמוֹ בְּסָפֵק זֶה, לָזֶה אָמַר וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם כְּדֵי שֶׁתִּטְלוּ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה כֵּיוָן שֶׁבָּא לְיֶדְכֶם הֶעָוֹן, וְהוּא מַאֲמָרָם שָׁם ״וְנִכְפְּיֵיהּ לְיִצְרִין כִּי הֵיכִי דִּנְקַבֵּל אַגְרָא״:

אוֹ יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמִשְׁנַת חֲסִידִים (אבות פ״ו) הַתּוֹרָה נִקְנֵית בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה דְּבָרִים, כִּי לֹא כָּל הָרוֹצֶה לִקְנוֹת תּוֹרָה יַשִּׂיג קִנְיָנָהּ אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת הָאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה דְּבָרִים, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר כָּאן אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ - אִם אַתֶּם חֲפֵצִים לְהַשִּׂיג הַתּוֹרָה, תְּנַאי הוּא הַדָּבָר ״וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם״ שֶׁהֵם אוֹתָם הָאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה דְּבָרִים, כִּי יֵשׁ בָּהֶם בְּחִינַת הַמְּנִיעוֹת וּכְנֶגְדָּם אָמַר ״תִּשְׁמְרוּ״, וְיֵשׁ בָּהֶם בְּחִינַת הַמַּעֲשֶׂה וּכְנֶגְדָּם אָמַר ״וַעֲשִׂיתֶם״ וְגוֹ׳:

עוֹד יִרְצֶה לְהוֹדִיעַ מַעֲלַת עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַה שֶׁאֵין בְּעֵסֶק הַמִּצְווֹת, כִּי עֵסֶק הַמִּצְווֹת יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה אָדָם פּוֹעֵל וְעוֹשֶׂה, וְיִגְרֹם הַחֵטְא וְיָמִיר כְּבוֹדוֹ לְבַסּוֹף וְלֹא תִזָּכַרְנָה צִדְקָתוֹ בְּיוֹם פִּשְׁעוֹ, אֲבָל מִצְוַת עֵסֶק הַתּוֹרָה מַבְטִיחוֹ כִּי כָל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה צִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד וְיֵלֵךְ עִמּוֹ צִדְקוֹ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (סוטה כא.) כִּי עֲבֵרָה מְכַבָּה מִצְוָה וְאֵין עֲבֵרָה מְכַבָּה תּוֹרָה לְבַטֵּל זְכוּתָהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְיִזְכֶּה לָלֶכֶת בָּהּ בְּלֶכְתּוֹ לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. וְעַיֵּן מַה שֶּׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת (ויקרא יח:ד) ״אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ לָלֶכֶת בָּהֶם״.

עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת סג.) בְּפָסוּק ״אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ״ וְגוֹ׳ (משלי ג:טז), שֶׁהַמַּיְמִינִים בָּהּ שְׂכָרָם לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וְהַמַּשְׂמְאִילִים בָּהּ שְׂכָרָם בָּעוֹלָם הַזֶּה. הוּא מַה שֶׁאָמַר כָּאן אִם בְּחֻקֹּתַי שֶׁהִיא עֵסֶק הַתּוֹרָה, תִּהְיֶה כַּוָּנַתְכֶם בְּעֵסֶק זֶה לֹא לְתַכְלִית עוֹלָם הַזֶּה, וְהוּא כַּת הַמַּשְׂמְאִילִין בָּהּ, אֶלָּא ״תֵּלֵכוּ״ - תִּהְיֶה כַּוָּנַתְכֶם לַתַּשְׁלוּמִין כְּשֶׁתֵּלְכוּ לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וְהוּא כַּת הַמַּיְמִינִים.

עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמִשְׁנַת חֲסִידִים (אבות ג:ט): ״כָּל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו וְכוּ׳ וְכָל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּים״ וְכוּ׳, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ שֶׁהוּא עֵסֶק הַתּוֹרָה, וּלְפִי עֵרֶךְ זֶה תִּהְיֶה שְׁמִירַת הַמִּצְווֹת וְקִיּוּמָן כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה חָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו, וְהוּא אָמְרוֹ סָמוּךְ לְמִצְוַת עֵסֶק הַתּוֹרָה ״וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם״.

עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פאה א:א) ״אֵלּוּ דְבָרִים וְכוּ׳ וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם״, וְהוּא אָמְרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ שֶׁהוּא עֵסֶק הַתּוֹרָה, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם גַּם כֵּן שֶׁשְּׁמַרְתֶּם מִצְוֹתַי וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם.

אוֹ יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ויקרא ז:לז) ״זֹאת הַתּוֹרָה לָעוֹלָה וְלַמִּנְחָה״, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות קי.) אָדָם עוֹסֵק בְּפָרָשַׁת עוֹלָה מַעֲלֶה עָלָיו כְּאִלּוּ הִקְרִיב עוֹלָה וְכוּ׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (הושע יד:ג-ד) ״וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ״, וְלֹא זֶה בִּלְבַד אֶלָּא כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁאֵינָהּ בְּפֶרֶק הֶשֵּׂג יָד כְּשֶׁאָדָם לוֹמֵד מִצְוָתָהּ בַּתּוֹרָה כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ, וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי וְגוֹ׳ אוֹתָם שֶׁאֵין מְצִיאוּת לַעֲשׂוֹתָם תִּשְׁמְרוּ, פֵּרוּשׁ, תִּהְיוּ מְחַכִּים אוֹתָם מָתַי יָבוֹאוּ לְיֶדְכֶם לַעֲשׂוֹתָם, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ עֲשִׂיתֶם אוֹתָם גַּם כֵּן. וְהוּא אָמְרוֹ וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם, לוֹמַר, לֹא שְׂכַר מַחְשָׁבָה לְבַד אֲנִי נוֹתֵן. וַהֲגַם שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסָמוּךְ וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם, יֵשׁ מִצְוֹת שֶׁמְּבַטְּלִין תַּלְמוּד תּוֹרָה בִּשְׁבִילָן, כְּגוֹן מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת וְכַדּוֹמֶה, וְלִבְחִינָה זוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּלְמֹד מִצְוָתָהּ וִיקַו לַעֲשׂוֹתָם.

אוֹ יֹאמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם, כֵּיוָן שֶׁתַּלְמוּד תּוֹרָה יְמַלֵּא מְקוֹם הַמִּצְווֹת, אִם כֵּן הֲרֵי הוּא פָּטוּר מִמַּעֲשֵׂה הַמִּצְווֹת אֲשֶׁר תִּזְדַּמֵּן לְפָנָיו, תַּלְמוּד לוֹמַר אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ שֶׁהוּא עֵסֶק הַתּוֹרָה, וְאֶת מִצְוֹתַי שֶׁהֵם לֹא תַעֲשֶׂה תִּשְׁמְרוּ, לֹא מִפְּנֵי זֶה תִּהְיוּ פְּטוּרִין מִקִּיּוּם מִצְווֹת, אֶלָּא ״וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם״. וּמַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁהוּא שָׁקוּל הוּא פְּרָט לַמִּזְדַּמֵּן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם עַל יְדֵי הַזּוּלַת.

עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יד.) שֶׁאָסוּר לְאָדָם לָשׂוּם לַדֶּרֶךְ פְּעָמָיו עַד שֶׁיַּקְדִּים דִּבְרֵי תּוֹרָה, דִּכְתִיב (תהלים פה:יד) ״צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ״ וְגוֹ׳, וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁאָמְרוּ בַּזֹּהַר (ח״א סט.) עַל הַהוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ וְאֵין בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁמִּתְחַיְּבִים בְּנַפְשָׁם, וְהוּא מַאֲמַר ה׳ אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁיֵּשׁ לִמּוּד תּוֹרָה, תֵּלְכוּ אָז לָבֶטַח, כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ עֵסֶק הַתּוֹרָה כֹּחוֹתֶיהָ מְלַוִּין אֶת הָאָדָם.

עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת סג.) חָשַׁב אָדָם לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְנֶאֱנַס וְלֹא עֲשָׂאָהּ, מַעֲלֶה עָלָיו כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ, וְהוּא מַאֲמָרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ לְשׁוֹן עָתִיד, פֵּרוּשׁ, תַּחְשְׁבוּ לָלֶכֶת וְגוֹ׳, תִּשְׁמְרוּ גַּם כֵּן תַּחְשְׁבוּ לַעֲשׂוֹת שְׁמִירָה, וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם פֵּרוּשׁ, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ כְּבָר עֲשִׂיתֶם אוֹתָם:

עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה מה:) כִּי שָׁלֹשׁ הַדְרָגוֹת בִּבְנֵי עֲלִיָּה: הָא׳ הַמִּסְתַּכְּלִים בְּאַסְפַּקְלַרְיָא דְּלָא נַהֲרָא, ב׳ הַמִּסְתַּכְּלִים בְּאַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא, הַג׳ דְּעַיְּלֵי בְּלָא בַר. וּפֵרַשְׁתִּי עַל דֶּרֶךְ זֶה פָּסוּק (איוב ג, יט) ״קָטֹן וְגָדוֹל שָׁם הוּא וְעֶבֶד חָפְשִׁי מֵאֲדֹנָיו״, קָטֹן הוּא הַמִּסְתַּכֵּל בְּאַסְפַּקְלַרְיָא דְּלָא נַהֲרָא, בְּסוֹד (בראשית א, טז) הַמָּאוֹר הַקָּטֹן, גָּדוֹל הוּא הַמִּסְתַּכֵּל בְּאַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא, בְּסוֹד (שם) הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל, וְעֶבֶד חָפְשִׁי מֵאֲדוֹנָיו זֶה שֶׁעוֹלֶה בְּלֹא רְשׁוּת, שֶׁה׳ אֲדוֹנָיו נָתַן לוֹ חָפְשִׁיּוּת לָלֶכֶת בְּכָל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ. וְאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ בַּמֶּה יֻשַּׂג הַכָּבוֹד הַגָּדוֹל הַזֶּה. לָזֶה בָּא מַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ וְאָמַר אִם בְּחֻקֹּתַי, פֵּרוּשׁ, בְּאֶמְצָעוּת הִשְׁתַּדְּלוּת הַתּוֹרָה כַּמִּצְטָרֵךְ בָּזֶה אֵין אַתֶּם צְרִיכִין לְרִשָּׁיוֹן לְהוֹלִיךְ אֶתְכֶם אֶלָּא אַתֶּם מֵעַצְמְכֶם תֵּלְכוּ בְּלֹא בַר.

עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קב.) שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיָרָבְעָם: ״חֲזוֹר בְּךָ וַאֲנִי וְאַתָּה וּבֶן יִשַׁי נְטַיֵּל בְּגַן עֵדֶן״ וְכוּ׳ עַד כָּאן, וְאָמְרוּ הַמְּקוּבָּלִים כִּי טִיּוּל זֶה הִיא הַדְרָגַת שַׁעֲשׁוּעַ שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יִזְכֶּה לוֹ. וְיֹאמַר אָדָם: בַּמֶּה יִזְכֶּה יְלוּד אִשָּׁה לְהַדְרָגָה זוֹ? לָזֶה בָּא הַמַּאֲמָר כָּאן וְאָמַר ״אִם בְּחֻקֹּתַי״ - בְּאֶמְצָעוּת עֵסֶק הַתּוֹרָה ״תֵּלֵכוּ״, הִיא הֲלִיכָה נֶעֱלָמָה מֵעֵינֵי כָּל חַי שֶׁהוּא הַטִּיּוּל, בְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה תְּטַיְּלוּ בַּמְּקוֹמוֹת הַנֶּעֱלָמִים.

עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט תהלים תתל״א) כִּי כְּשֶׁבָּרָא ה׳ אָדָם הָרִאשׁוֹן בָּעוֹלָם הַזֶּה, לֹא בְּרָאוֹ לָשֶׁבֶת בָּעוֹלָם הַזֶּה לְעוֹלְמֵי עַד כְּשֶׁלֹּא יֶחֱטָא, שֶׁאִם כֵּן אַדְרַבָּה יְרִידָה הִיא לוֹ וְשִׁפְלוּת, כִּי תַּכְלִית הַמְקֻוֶּה הִיא בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן שֶׁשָּׁמָּה יִקְצֹר אֲשֶׁר זָרַע, אֶלָּא הָיְתָה הַכַּוָּנָה כִּי עָלֹה יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם וּלְאוֹצְרוֹת הַחַיִּים בְּעֵת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ, וְיִהְיֶה כְּמִי שֶׁדָּר בְּבַיִת וַעֲלִיָּה עַל גַּבָּהּ, וּכְשֶׁיִּרְצֶה לַעֲלוֹת וּלְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ יַעֲלֶה, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ (מלכים ב׳ ב:יא) שֶׁעָלָה אֵלִיָּהוּ בַּסְּעָרָה הַשָּׁמַיְמָה, וְעַל יְדֵי הַחֵטְא הֻצְרַךְ לְהַפְשִׁיט עוֹרוֹ מֵעָלָיו וְיַנִּיחַ הַגּוּף בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב כָּאן כִּי בְּהִתְעַצְּמוּת הָאָדָם בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה יָכוֹל לְהַשִּׂיג בְּאֶמְצָעוּתָהּ שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ בַּמָּוֶת אֶלָּא כְּאָדָם הַהוֹלֵךְ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְתִמְצָא (זוהר ח״ב קע״ד:) שֶׁהַצַּדִּיקִים אֵינָם מַרְגִּישִׁים בְּצַעַר הַפְּרֵדָה עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (קהלת ה:יא) מְתוּקָה שְׁנַת הָעוֹבֵד, כִּי מִי שֶׁהוּא עוֹבֵד ה׳, שְׁנָתוֹ, שֶׁהִיא הַמִּיתָה, מְתוּקָה וַעֲרֵבָה עָלָיו, וְאִם יִתְעַצֵּם יוֹתֵר הֲרֵי לְךָ אֵלִיָּהוּ שֶׁעַל יְדֵי הִתְעַצְּמוּת תּוֹרָתוֹ לֹא מֵת.

עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמִשְׁנַת חֲסִידִים (אבות ד:כב) וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה מֵת וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי, שֶׁאֵין אָדָם מֵת בִּרְצוֹנוֹ אִם יַחְפּוֹץ לָמוּת. וְאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת נִדָּה (דף לו:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: כִּי קָא נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב אָמַר לֵיהּ לְרַב אַסֵי זִיל צַנְעֵיהּ, וְאִי לָא צָיֵית גַּרְיֵיהּ, הוּא סָבַר גַּדְיֵיהּ אָמַר לֵיהּ, בָּתַר דְּנָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב אָמַר לֵיהּ הֲדַר בֵּיהּ דַּהֲדַר בֵּיהּ רַב וְכוּ׳ גַּדְיֵיהּ וְכוּ׳, נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב אַסֵי. אֲזַל שֵׁילָא אָמַר לֵיהּ לִדְבִיתְהוּ צְבִית לִי זְוַודְתָא וְכוּ׳, צְבִיתָה לֵיהּ זְוַודְתָא וְנָח נַפְשֵׁיהּ דְּשֵׁילָא, עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁבְּעֵרֶךְ בַּעֲלֵי הַתּוֹרָה יְכוֹלִין לָלֶכֶת לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן כְּשֶׁהֵם חֲפֵצִים וְרוֹצִים לָלֶכֶת, הֲגַם שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ זְמַנָּם וְלֹא שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אַחֲרֵיהֶם. וְהוּא מַאֲמַר אִם בְּחֻקֹּתַי - בְּסִבַּת חֻקּוֹתַי שֶׁאַתֶּם עֲמֵלִים בָּהֶם, אַתֶּם בִּרְשׁוּת עַצְמְכֶם אִם תִּרְצוּ לָלֶכֶת תֵּלֵכוּ.

עוֹד נִתְכַּוֵּן ה׳ לְהוֹדִיעַ הַפְלָגַת תּוֹעֶלֶת הַתּוֹרָה, כִּי הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה יִתְאָו תָּמִיד לָלֶכֶת לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, כִּי יִרְאֶה רֹב עֵרֶךְ תּוֹעֶלֶת הַמְּסוּבָּב מִמֶּנָּה וְכִי הוּא לְמַעְלָה וְיִשְׁאַף הֲלוֹךְ לִפְנֵי ה׳ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים. וּלְדֶרֶךְ זֶה פֵּרַשְׁתִּי אָמְרוֹ (תהלים מט:טז) ״אַךְ אֱלֹהִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי מִיַּד שְׁאוֹל כִּי יִקָּחֵנִי סֶלָה״, פֵּרוּשׁ כְּשֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם בָּטוּחַ שֶׁלֹּא יִרְאֶה שְׁאוֹל וְיִתְעַדֵּן בְּעֵדֶן ה׳, בָּזֶה יִשְׁאַף לְקַחְתּוֹ סֶלָה, וּכְאִלּוּ אָמַר ״סֶלָה כִּי יִקָּחֵנִי״. וְעַיֵּן מִדְרָשׁ רַבּוֹת (ילקוט שמעוני פרשת מסעי תשפז) בְּמַאֲמַר אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה כְּשֶׁעָלָה לְהֹר הָהָר לָמוּת שָׁם, שֶׁאָמַר לוֹ שֶׁאִלּוּ כֵן הָיָה יוֹדֵעַ הָיָה מְקַוֶּה שֶׁיֵּלֵךְ קֹדֶם. וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב אִם בְּחֻקֹּתַי, פֵּרוּשׁ שֶׁתַּעַמְלוּ בַּתּוֹרָה, בְּאֶמְצָעוּת זֶה אַתֶּם מֵעַצְמְכֶם תַּחְפְּצוּ לָלֶכֶת לִטְעֹם טַעַם שֶׁאֵין עֲרֹךְ אֵלָיו.

עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (זוהר ח״ג צא:) בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק ״שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב״ וְגוֹ׳ (ויקרא כב:כז), כִּי מִין הַבַּהֲמִי אֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה מִגֶּדֶר שֶׁבּוֹ נוֹלַד, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּנֵי אָדָם יִשְׁתַּנּוּ לְצַד מַעֲשֵׂיהֶם וְהוֹלְכִים מִגֶּדֶר לְגֶדֶר עֶלְיוֹן, כְּאָמְרָם (זוהר ח״ב צד:) ״זָכָה יַתִּיר יָהֲבִין לֵיהּ וְכוּ׳, זָכָה יַתִּיר״ וְכוּ׳ הוֹלֵךְ וְגָדֵל, וְאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ מִי הוּא הַסּוֹבֵב מַהֲלָכִים אֵלּוּ, וּבָא הַכָּתוּב כָּאן וְגִלָּה וְאָמַר אִם בְּחֻקֹּתַי, בְּאֶמְצָעוּת עֵסֶק הַתּוֹרָה תִּהְיֶה הַהַשָּׂגָה הַלָּז הוֹלֵךְ וָאוֹר מִמַּדְרֵגָה שְׁפֵלָה לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה וּמִן הָעֶלְיוֹנָה לְשֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנָּה.

עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח״א קעה:) בְּפָסוּק (משלי ו:כב) ״בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אוֹתָךְ״, כִּי הַדְּרָכִים אֲשֶׁר תַּעֲלֶה בָּהֶם הַנְּשָׁמָה בְּצֵאתָהּ מִן הָעוֹלָם הֵם חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת הַמְּלֵאִים גַּעֲרַת ה׳, וּמִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה הִיא מְאִירָה לְפָנָיו, כְּאָמְרוֹ (תהלים קיט:קה) ״נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי״, וְהוּא אָמְרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, פֵּרוּשׁ בַּתּוֹרָה תֵּלֵכוּ כִּי הִיא אוֹר לִנְתִיבַתְכֶם, אֲבָל זוּלָתָהּ עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (משלי ד:יט) ״דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה״ וְגוֹ׳, גַּם נִקְרְאָה תּוֹרָה כִּי הִיא תּוֹרֵהוּ דֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלֵךְ בָּהּ.

עוֹד יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב חוּץ מִדַּרְכָּם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אִם בְּחֻקֹּתַי - הַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּמִצְוָה שֶׁנִּקְרָא חֻקָּה, שֶׁהִיא מִצְוַת תְּפִלִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג:י) ״וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה״ וְגוֹ׳. וְאָמַר ״תֵּלֵכוּ״ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: מִנְהַג הָרִאשׁוֹנִים מְנִיחִין תְּפִלִּין בִּזְרוֹעָם וּבְרֹאשָׁם כָּל הַיּוֹם, הוֹלֵךְ מִבֵּיתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ תְּפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ וְכוּ׳, מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ לְבֵיתוֹ תְּפִלִּין וְכוּ׳. וְאָמְרוּ (סוכה כח.) עַל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וְעַל רַבִּי שֶׁלֹּא הָלְכוּ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלֹא תְּפִלִּין, וְהוּא מַאֲמַר ה׳ ״בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ״. וְאָמְרוֹ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ - הֵן מִצְוֹת הַשַּׁיָּכִים לִלְבִישָׁתָם שֶׁצְּרִיכִין גּוּף נָקִי, וּלְמַאן דְּאָמַר (שבת מט.) שֶׁלֹּא יָפִיחַ בָּהֶם, וּלְמַאן דְּאָמַר שֶׁלֹּא יִישַׁן בָּהֶם, וְשֶׁלֹּא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם, שֶׁזּוּלַת זֶה אָסוּר לַהֲנִיחָם. וְאָמְרוֹ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם - כְּאִלּוּ אָמַר ״וַעֲשִׂיתֶם אַתֶּם״, שֶׁבָּזֶה אַתֶּם מְתַקְּנִים עַצְמְכֶם לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ עֲלֵיכֶם, כְּאָמְרוֹ (דברים כח:י) ״וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה׳ נִקְרָא עָלֶיךָ״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו.) וְכוּ׳.

עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (בראשית רבה מד:יב) בְּפָסוּק ״הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה״, שֶׁהֶעֱלָה ה׳ לְאַבְרָהָם וְדָרַךְ עַל הַמַּזָּלוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ פֵּרוּשׁ חֻקּוֹתַי עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ירמיהו ל״ג:כ״ה) ״חֻקּוֹת שָׁמַיִם״ וְגוֹ׳, אִם בָּהֶם תֵּלֵכוּ כְּמוֹ (בראשית י״ג:י״ז) ״קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ״, תְּנַאי הוּא הַדָּבָר ״וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ״, כִּי בְּאֶמְצָעוּת קִיּוּם הַמִּצְווֹת הוּא שׁוֹלֵט וְדוֹרֵךְ עַל הַמַּזָּלוֹת, וְהֵן הֵנָּה שֶׁבָּהֶם זָכָה אַבְרָהָם לִבְחִינָה זוֹ. וְאָמְרוֹ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, ״צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ״ (ישעיהו מ״א:ב), וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנ״ו.) שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״מַאי דַּעְתָּךְ דְּקָאֵי צֶדֶק״ וְכוּ׳, עַד כָּאן, הֲרֵי שֶׁמַּעֲרִיךְ הַמַּזָּלוֹת בַּסֵּדֶר הַנָּאוֹת לוֹ וְיוֹלִיךְ מַזָּל מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְהוּא אָמְרוֹ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם פֵּרוּשׁ, לְחֻקּוֹתַי תְּתַקְּנוּ אוֹתָם בַּסֵּדֶר הַנָּאוֹת לָכֶם, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנ״ו.) ״אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל״, פֵּרוּשׁ, הֵם שׁוֹלְטִים בּוֹ. אוֹ יֹאמַר ״וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם״ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיהו ס״ו:כ״ב) ״כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְגוֹ׳ אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה״, ״עָשִׂיתִי״ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״עוֹשֶׂה״, מְלַמֵּד שֶׁעַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת נִבְרָאִים שָׁמַיִם חֲדָשִׁים (זוהר ח״א ה.), וְהוּא אָמְרוֹ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם:

עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת דַּף קנ״ו: מַאן דְּאִתְיְלִיד בְּנוֹגַהּ יְהִי זַנַּאי. עוֹד שָׁם: אָמְרוּ כַּלְדָּאֵי לְאִמֵּיהּ שֶׁל רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק שֶׁבְּנָהּ יִהְיֶה גַּנָּב וְכוּ׳, יְעֻיַּן שָׁם. הֲרֵי שֶׁהַמַּזָּל יַפְעִיל בָּאָדָם פּוֹעַל עֲשׂוֹת הָרַע, וְחָשׁ ה׳ כִּי יֹאמַר אָדָם כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ הַמַּזָּל מַגִּיד עַל רָשָׁע הַנּוֹלָד בּוֹ אֵין בְּיָדוֹ לְתַקֵּן וְאָנוּס הוּא וּפָטוּר מֵהָעוֹנֶשׁ. לָזֶה אָמַר אִם בְּחֻקֹּתַי שֶׁהֵם הַמַּזָּלוֹת, תֵּלֵכוּ, פֵּרוּשׁ, יְסוֹבְבוּ אֶתְכֶם הָלוֹךְ בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹב - אֵינְכֶם פְּטוּרִים בְּטַעֲנָה זוֹ, אֶלָּא וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ עַל כָּל פָּנִים אַתֶּם חַיָּבִים, וְיֵשׁ תִּקּוּן לַמַּזָּל, וּכְמַעֲשֶׂה שֶׁעָשְׂתָה לוֹ אִמּוֹ שֶׁל רַב נַחְמָן, וְהוּא אָמְרוֹ ״וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם״.

אוֹ יֹאמַר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (קנו.) הָאי מָאן דְּאִתְיְלִיד בְּמַזָּל מַאֲדִים אוֹשִׁיד דְּמָא, אָמַר רָב אַשֵׁי: אוֹ אוּמָּנָא, אוֹ גַּנָּבָא, אוֹ טַבָּחָא, אוֹ מוֹהֲלָא עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ שֶׁהֵם חֻקּוֹת הַשָּׁמַיִם שֶׁהֵם הַמַּזָּלוֹת, וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ, שֶׁהֵם שְׁחִיטָה מִילָה, בָּזֶה אַתֶּם עוֹשִׂים מַה שֶׁמַּרְאֶה בַּמַּזָּלוֹת בִּדְבַר מִצְוָה, וְהוּא אָמְרוֹ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם:

עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי פרשת האזינו) שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִלְמוֹד מוּסָר מֵחֻקּוֹת הַשָּׁמַיִם שֶׁאֵין מְשַׁנִּים אֶת תַּפְקִידָם, וְשָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹן הַבּוֹרֵא. וְהוּא אָמְרוֹ אִם בְּדֶרֶךְ חֻקֹּתַי, שֶׁהֵם חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ הַמַּתְמִידִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָם בְּשִׂמְחָה בְּלֹא שִׁנּוּי, תֵּלֵכוּ, בָּזֶה גַּם אַתֶּם מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ שֶׁלֹּא תַּעַבְרוּ עֲלֵיהֶם וְתַעֲשׂוּ אֶת שֶׁיֶּשְׁנָם בַּעֲשֵׂה, כִּי תֹּאמְרוּ וּמָה אֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶם שָׂכָר וְעֹנֶשׁ כֵּן, אָנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

עוֹד יִרְצֶה אִם בְּחֻקֹּתַי עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (אבות ג:יז) ״אִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה״ וְכוּ׳, וּפֵרַשְׁתִּיהוּ בִּמְקוֹמוֹ שֶׁיִּרְצֶה לוֹמַר ״אִם אֵין קֶמַח״ - אִם אַתָּה רוֹאֶה שֶׁעָצַר ה׳ הַשָּׁמַיִם וְאֵין קֶמַח, הַטַּעַם הוּא מִשּׁוּם אֵין תּוֹרָה, כְּאָמְרוֹ (דברים לב:ב) ״יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי״, פֵּרוּשׁ כַּשִּׁעוּר הַמּוּכָן הַבָּא מִן הַגְּשָׁמִים יִהְיֶה לִקְחִי, וּכְשֶׁאֵין לֶקַח יַעֲצֹר ה׳ הַשָּׁמַיִם. וְאָמְרָם ״אִם אֵין תּוֹרָה אֵין קֶמַח״ - פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁאֵין תּוֹרָה בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא יִהְיֶה קֶמַח כִּי יַעֲצֹר ה׳ שָׁמָיו. וְהוּא אָמְרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי, פֵּרוּשׁ, בְּשִׁעוּר חֻקֹּתַי שֶׁהֵם חֹק הַמְּזוֹנוֹת, תֵּלֵכוּ, פֵּרוּשׁ, אִם אַתֶּם רוֹצִים לָתֵת לָכֶם חֻקְּכֶם שֶׁהֵם הַמְּזוֹנוֹת צְרִיכִין אַתֶּם כְּמוֹ כֵן לְקַיֵּם הַמִּצְווֹת, וְהוּא אָמְרוֹ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ ״יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי״ - כְּשִׁעוּר הַמָּטָר שֶׁהוּא הַמָּזוֹן צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה הָעֲבוֹדָה. וְאָמְרוֹ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם פֵּרוּשׁ יַעֲשׂוּ כְּדֵי שֶׁיַּתְמִיד ה׳ הַמַּעֲשֶׂה לָתֵת חֻקָּם.

עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים עב:ה) ״יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות כט:) כִּי כָל הַנִּבְרָאִים זְמַן עֲבוֹדָתָם הוּא בִּזְמַן שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ עוֹלָה בַּבֹּקֶר, זְמַן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, וּבִזְמַן שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ יוֹרֶדֶת וְכוּ׳, וְהוּא אָמְרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים נה:טו) ״בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ״, וְאָמְרוֹ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ יִרְמֹז לְאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לב:) חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִים שָׁעָה אַחַת וְכוּ׳ וְאַחַר תְּפִלָּה שָׁעָה וְכוּ׳, וּכְנֶגְדָּן אָמַר וְאֶת מִצְוֹתַי וְגוֹ׳, וְאָמְרוֹ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם פֵּרוּשׁ בָּזֶה יְתַקְּנוּ הַמְּאוֹרוֹת, כִּי עַל יְדֵי מַעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים כְּשֶׁהוֹלְכִין בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹב הַמְּאוֹרוֹת לוֹקִין (סוכה כט:).

עוֹד יֵשׁ לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב בַּקָּרְבָּנוֹת, שֶׁמָּצִינוּ שֶׁנִּקְרְאוּ חֻקָּה, דִּכְתִיב בָּהֶם (ויקרא ו:יא) ״חָק עוֹלָם״ וְגוֹ׳, וּכְתִיב (ויקרא ז:לו) ״חֻקַּת עוֹלָם״ וְגוֹ׳. וְאָמַר אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ לְהָבִיא קָרְבְּנוֹתֵיכֶם, תְּנַאי הוּא הַדָּבָר, וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה (כט.): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, גָּזוּל דּוּמְיָא דְּפִסֵּחַ וְכוּ׳, אַף גָּזוּל לֵית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא בֵּין לִפְנֵי יֵאוּשׁ בֵּין לְאַחַר יֵאוּשׁ וְכוּ׳ לְאַחַר יֵאוּשׁ מִשּׁוּם מִצְוָה הַבָּאָה בַּעֲבֵרָה. וְהוּא מַאֲמַר ה׳ כָּאן וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ, שֶׁלֹּא יָבִיאוּ לֹא גָזוּל לִפְנֵי יֵאוּשׁ וְלֹא גָזוּל שֶׁלְּאַחַר יֵאוּשׁ. וּמָסוֹרֶת הַתֵּבָה אַחַת יוֹרֶה לְצַד שֶׁשְּׁתֵּי הַמִּצְווֹת הֵם עִנְיָן אֶחָד שֶׁל גֶּזֶל. וְאָמְרוֹ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם שָׁם בְּפֶרֶק לוּלָב הַגָּזוּל וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מַאי דִּכְתִיב (ישעיהו סא:ח) ״אֲנִי ה׳ אוֹהֵב מִשְׁפָּט שׂוֹנֵא גָזֵל בְּעוֹלָה״? מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָבַר עַל בֵּית הַמֶּכֶס, אָמַר לַעֲבָדָיו תְּנוּ מֶכֶס וְכוּ׳, אָמַר לָהֶם: מִמֶּנִּי יִלְמְדוּ עוֹבְרֵי דְרָכִים שֶׁלֹּא לְהַבְרִיחַ מִן הַמֶּכֶס. אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנֵא גָזֵל בְּעוֹלָה כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ וְכוּ׳. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין לט:) כִּי מִי שֶׁבָּאָה עֲבֵרָה לְיָדוֹ וְנִצַּל הֵימֶנָּה נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה. וְהוּא אָמְרוֹ טַעַם לַמִּצְוָה הָאֲמוּרָה שֶׁלֹּא יָבִיאוּ מִן הַגָּזֵל, ״וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם״, פֵּרוּשׁ, כְּדֵי שֶׁיְּלַמְּדוּ עַצְמָן גַּם כֵּן לִבְרוֹחַ מִן הַגָּזֵל. וְזֶה יִקָּרֵא מַעֲשֶׂה, הֲגַם שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא הַרְחָקַת הָרֶשַׁע, כֵּיוָן שֶׁהוּא בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה כִּמְדַיֵּק מִמַּאֲמַר ״לִבְרוֹחַ״ וְכוּ׳.

עוֹד יִתְבָּאֵר הַפָּסוּק עַל כְּלָלוּת הַמִּצְווֹת עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לְצַד שֶׁיַּחְשׁוֹב אָדָם כִּי עִקַּר הַמִּצְווֹת וְתוֹעֲלִיּוֹתָם אֵינוֹ אֶלָּא לְמִי שֶׁיּוֹדֵעַ עִקָּרָן וְטַעֲמָן, אֲבָל עֲשִׂיַּת מִצְוָה בְּלֹא יְדִיעַת טַעַם הֲרֵי הוּא עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ כְּגוּף בְּלֹא נְשָׁמָה. וְתִמְצָא שֶׁכֵּן כָּתְבוּ בְּשֵׁם הָרַב הָאֲרִ״י זַ״ל (ליקוטי תורה פרשת עקב) כִּי מַעֲשֶׂה בְּלֹא כַּוָּנַת הַדָּבָר הוּא כִּכְלִי רֵיק, שֶׁהָעִקָּר הוּא הַמַּחְשָׁבָה. וְלָזֶה בָּא מַאֲמַר ה׳ כָּאן אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, פֵּרוּשׁ, אִם הָאָדָם יַעֲשֶׂה הַמִּצְוָה בְּכַוָּנָה זוֹ לְצַד אֲשֶׁר חָקַק ה׳ בָּרוּךְ הוּא, תּוֹעִיל לָהֶם כַּוָּנָה זוֹ כְּאִלּוּ קִיְּמוּ הַמִּצְווֹת כְּמוֹ שֶׁנִּתְכַּוֵּן ה׳ עֲשׂוֹת. וְהוּא אָמְרוֹ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ בְּכִנּוּי אֶל הַמְּצַוֶּה שֶׁהוּא בְּכָל כַּוָּנוֹתֵיהֶם וְסוֹדוֹתֵיהֶם. וּלְצַד שֶׁיֹּאמַר אָדָם, אִם כֵּן, כֵּיוָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְקַבֵּל דָּבָר זֶה לְצַד הָרָצוֹן שֶׁבָּאָדָם הֲגַם שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן, אִם כֵּן גַּם כֵּן לֹא יַעֲשֶׂה דָּבָר וְיִתְרַצֶּה בְּדַעְתּוֹ עֲשׂוֹת וְיוֹעִיל הָרָצוֹן גַּם בְּהֶעְדֵּר הַמַּעֲשֶׂה, תַּלְמוּד לוֹמַר ״וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם״ - תְּנַאי הוּא הַדָּבָר שֶׁיַּעֲשֶׂה מַה שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ וַה׳ יִגְמֹר בַּעֲדוֹ.

עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁפָּסַק מָרַן בְּהִלְכוֹת תְּפִלִּין סִימָן ל״ב סְעִיף י״ח וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אִם נִדְבְּקָה אוֹת לְאוֹת וְכוּ׳ פָּסוּל, וּבְהִלְכוֹת סֵפֶר תּוֹרָה כָּתַב הָרֹא״שׁ דְּבֵקוּת פּוֹסֵל בְּסֵפֶר תּוֹרָה וְאִם גָּרַר הַדְּבֵקוּת וְכוּ׳ כָּשֵׁר. נִמְצֵינוּ אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ הֶתֵּר לַחְקֹק דֶּבֶק שֶׁבֵּין אוֹת לְאוֹת בְּסֵפֶר תּוֹרָה וְלֹא בִּתְפִלִּין, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז הַכָּתוּב כָּאן אִם בְּחֻקֹּתַי פֵּרוּשׁ חֲקִיקוֹת הָאוֹתִיּוֹת תֵּלֵכוּ כְּמִשְׁפָּטֵיהֶן לָחוֹק אוֹתָם, לֹא לַכֹּל תִּמְחֲקוּ אֶלָּא וְאֶת מִצְוֹתַי שֶׁהֵם תְּפִלִּין, תִּשְׁמְרוּ לְבַל תָּחֹקּוּ אֲפִלּוּ דֶּבֶק שֶׁבֵּין אוֹת לְאוֹת. וְאָמְרוֹ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁפָּסַק הָרֹא״שׁ בִּתְשׁוּבָה ט״ז כְּלָל ג׳ וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: מ״ם פְּתוּחָה שֶׁנִּדְבַּק פְּתִיחָתָהּ, יִמְחֹק כֻּלָּהּ וְיִכְתֹּב אַחֶרֶת בִּמְקוֹמָהּ, אֲבָל גְּרִירַת הַסְּתִימָה אֵינוֹ עוֹשֶׂה אוֹתָהּ אוֹת, דַּהֲוֵה לֵיהּ חַק תּוֹכוֹת, וְאָמְרִינַן (גיטין כ.) ״וְכָתַב״ וְלֹא חָקַק וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ ״וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם״ פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵין לָחוֹק תּוֹכָהּ אֶלָּא לְגָרְרָהּ וְלַעֲשׂוֹת אַחֶרֶת בִּמְקוֹמָהּ.

עוֹד יִרְמֹז עַל פִּי מַה שֶׁהֶעֱלוּ הָאַחֲרוֹנִים (מגן אברהם סימן קמ״ג) כִּי סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁנִּמְצָא בּוֹ דֶּבֶק מֻתָּר לִקְרוֹת בּוֹ וְאֵין צָרִיךְ לְהוֹצִיא אַחֵר, מִטַּעַם שֶׁיָּכוֹל לְגָרְרָהּ וְכָל שֶׁרָאוּי לְבִילָה וְכוּ׳ (מנחות קג:). וְחִדְּשׁוּ עוֹד הָאַחֲרוֹנִים (טורי זהב או״ח סימן ל״ב) שֶׁאֲפִלּוּ הוּא יוֹם שַׁבָּת שֶׁאֵין יָכוֹל לְגָרְרָהּ, מִטַּעַם שֶׁהַמְּנִיעָה אֵינָהּ מִצַּד הַסֵּפֶר תּוֹרָה אֶלָּא לְצַד שְׁמִירַת שַׁבָּת. וְהוּא אָמְרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי - דָּבָר שֶׁהוּא עוֹמֵד לָחֹק שֶׁהוּא דֶּבֶק הָאוֹת, תֵּלֵכוּ - פֵּרוּשׁ יֵשׁ לָכֶם רְשׁוּת לְהוֹרוֹת כִּי הוּא דֶּרֶךְ שֶׁיֵּלְכוּ בּוֹ וְלֹא יִצְטָרְכוּ לְהוֹצִיא אַחֵר, וַאֲפִלּוּ יִהְיֶה בִּזְמַן שֶׁאֵינָם יְכוֹלִין לְתַקֵּן שֶׁהוּא יוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ שֶׁמִּצְוֹתַי עֲלֵיכֶם לֶאֱסֹר, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ״. וְנָתַן הַטַּעַם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם - כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ בְּיֶדְכֶם לַעֲשׂוֹת וְיָכוֹל לְתַקֵּן הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר, שֶׁאֵין הַתִּקּוּן מְעַכֵּב כַּטַּעַם שֶׁנָּתְנוּ הָאַחֲרוֹנִים.

עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁפָּסַק מהרי״ק בְּיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן רע״ו סָעִיף י״א, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: דָּבְקָה אוֹת לַחֲבֶרְתָּהּ בְּאוֹתִיּוֹת שֵׁם ב״ה, יֵשׁ לְגָרְרָהּ. וְכָתַב הַמָּרְדְּכַי בִּמְנָחוֹת וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאַזְהָרָה לְמוֹחֵק ה׳ מִ״לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן״ וְגוֹ׳, הָא תִּקּוּן הוּא, עַד כָּאן. הוּא מַה שֶׁאָמַר אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁאָסַרְתִּי לִמְחוֹק, אִם הוּא דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לָחוֹק הַדָּבֵק אַתֶּם רַשָּׁאִין לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר תֵּלֵכוּ עַל דֶּרֶךְ (שמות יח:כ) ״וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָהּ״. וְאָמְרוֹ וְאֶת מִצְוֹתַי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, תְּנַאי הוּא הַדָּבָר לְאַמֵּן יָדָיו שֶׁלֹּא יִגַּע אֶלָּא בַּחֵלֶק הַדָּבֵק וְלֹא בְּגוּף הָאוֹתִיּוֹת שֶׁנִּצְטַוָּה עֲלֵיהֶם לְבַל יִמְחוֹק. וְאָמַר לְשׁוֹן רַבִּים שֶׁיְּצַו ה׳ עַל שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת הַדְּבוּקוֹת שֶׁלֹּא יִגַּע בִּשְׁנֵיהֶם. וְאוּלַי שֶׁיֵּשׁ לִסְמוֹךְ גַּם כֵּן דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (שבועות לה.) שֶׁאָסוּר לִמְחוֹק גַּם אוֹת הַנִּטְפָּל לַה׳ מֵאֲחוֹרָיו, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ מִצְוֹתַי לְשׁוֹן רַבִּים - הַשֵּׁם וְהַנִּטְפָּל לוֹ, שֶׁיִּשְׁמוֹר לְבַל יִמְחוֹק בִּגְרִירָתוֹ הַדָּבֵק. וְאָמְרוֹ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם נָתַן טַעַם לְהַתִּיר לִמְחוֹק הַדָּבֵק כְּדִבְרֵי הַמָּרְדְּכַי שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא תִּקּוּן. וְגַם יִרְמוֹז בְּמַאֲמַר ״וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם״ עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בַּבְּרַיְתָא (מסכת סופרים פ״ה) וְזֶה לְשׁוֹנָם: הַמּוֹחֵק אוֹת אַחַת וְכוּ׳ וְאִם נִשְׁפַּךְ דְּיוֹ עַל הַשֵּׁם מֻתָּר לְמָחְקוֹ שֶׁלֹּא הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ אֶלָּא לְתַקֵּן. וְכָתַב הַבֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הר״י אסכנדרנ״י שֶׁאֲפִלּוּ נִפְסְדָה הָאוֹת מֵהָאוֹתִיּוֹת שֶׁיּוּכַל לְמָחְקוֹ לְכָל הָאוֹת, עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ ״וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם״, פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ אוֹתָם עַצְמָן שֶׁהֵם הָאוֹתִיּוֹת אִם הֻכְרַח לְתַקֵּן יָכוֹל לִמְחוֹק הָאוֹת עַצְמָהּ. וּמַה שֶׁהִתְנָה ״וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ״ לְבַל יִגַּע בָּאוֹתִיּוֹת הוּא כְּשֶׁאֵין אֶלָּא דֶּבֶק וְהָאוֹתִיּוֹת שְׁלֵמִים, אֲבָל אִם נִפְסְדָה הָאוֹת עִמָּהּ יָכוֹל לְמָחְקָהּ וּלְתַקְּנָהּ.

עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּפֶרֶק א׳ שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה (ר״ה כא.), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: שָׁלַח לֵיהּ רַב הוּנָא בַּר אָבִין לְרָבָא, כִּי חָזֵית דְּמָשְׁכָה תְּקוּפַת טֵבֵת עַד שִׁיתְסַר בְּנִיסָן, עַבְּרֵיהּ לְהַהִיא שַׁתָּא וְלָא תֵיחוּשׁ, דִּכְתִיב (דברים טז:א) ״שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב״, שְׁמוֹר אָבִיב שֶׁל תְּקוּפָה שֶׁיִּהְיֶה בְּחֹדֶשׁ נִיסָן, עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, פֵּרוּשׁ לְפִי חֶשְׁבּוֹן הָעִבּוּר, לְפִי חֻקּוֹת הַשָּׁמַיִם שֶׁהֵם חַמָּה וּלְבָנָה בְּהוֹדָעַת הַזְּמַן תֵּלֵכוּ, תְּנַאי הוּא הַדָּבָר, וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ כְּדֵי שֶׁיָּבֹא זְמַן הָאָבִיב בְּפֶסַח, וְאִם כְּפִי הַחֻקּוֹת שֶׁאַתֶּם הוֹלְכִים בָּהֶם לֹא יִהְיֶה כֵן, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם פֵּרוּשׁ תְּעַבְּרוּ הַשָּׁנָה כְּדֵי שֶׁתַּעֲשׂוּ אוֹתָם הַמִּצְווֹת, כְּמוֹ שֶׁשָּׁלַח רַב הוּנָא בַּר אָבִין לְרָבָא.

עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (שבת קנו:) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: שְׁמוּאֵל וְאַבְלָט הֲווֹ יָתְבֵי וַהֲווֹ קָאָזְלִי הָנְהוּ אִנְּשֵׁי לְאַגְמָא וְכוּ׳, הֲרֵי שֶׁהֲגַם שֶׁהֶרְאָה הַמַּזָּל עָלָיו בַּהֲלִיכָתוֹ שֶׁיָּמוּת, עַל יְדֵי שֶׁשָּׁמַר הָאִישׁ מִכְּלִימָה וְעָשָׂה עִמּוֹ חֶסֶד, תִּקֵּן הַמַּזָּל לְטוֹבָה. וְהוּא אָמְרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁהוּא בִּזְמַן שֶׁבּוֹ הֶרְאָה עָלָיו הַמַּזָּל לְרָעָה שֶׁיֵּלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב, אִם אֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ יֵשׁ כֹּחַ בָּכֶם לַהֲפֹךְ הַמַּזָּלוֹת וּלְתַקֵּן אוֹתָם, וְהוּא אָמְרוֹ ״וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם״.

עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (פסחים נו.) ״כִּתֵּת נְחַשׁ הַנְּחוֹשֶׁת״ וְכוּ׳, וְאָמְרוּ בַּגְּמָרָא שָׁם לְצַד שֶׁהָיוּ תּוֹעִים אַחֲרָיו. וְהִנֵּה עִנְיַן נְחַשׁ הַנְּחוֹשֶׁת הוּא חֻקָּה אֲשֶׁר חָקַק ה׳ ״וְהִבִּיט אֶל נְחַשׁ וְגוֹ׳ וָחָי״ (במדבר כא:ט), וְהִרְשָׁה אוֹתָם עֲשׂוֹת כֵּן. וְהוּא מַאֲמַר אִם בְּחֻקֹּתַי שֶׁהוּא לְהַבִּיט אֶל נְחַשׁ הַנְּחוֹשֶׁת תֵּלֵכוּ, תְּנַאי הוּא הַדָּבָר - וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ, אֲבָל אִם לֹא, אֵין כָּאן חֻקָּה וְיָכוֹל חִזְקִיָּה לְכַתְּתוֹ, וּבָזֶה ״וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם״ לְבַל יִטְעוּ אַחֲרָיו.

עוֹד יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, שֶׁהָכָא מַיְרֵי בְּמִצְוַת טֶבֶל, שֶׁמָּצִינוּ שֶׁיְּצַו ה׳ לָאוֹכֵל טֶבֶל וַאֲפִלּוּ כֹּהֵן שֶׁחַיָּב מִיתָה. וְיֵשׁ לְךָ לִתְמוֹהַּ בַּדָּבָר, כְּלוּם מַה הוּא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בִּתְבוּאָה זוֹ שֶׁאוֹסְרָהּ הוּא הַפְרָשַׁת תְּרוּמָה, וְאִם הַתְּרוּמָה עַצְמָהּ הִיא נֶאֱכֶלֶת לְכֹהֵן מִכָּל שֶׁכֵּן תַּעֲרֹבֶת? אֶלָּא אֵין זֶה אֶלָּא חֻקָּה, וְהוּא מַאֲמַר אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל טֶבֶל עַד עֲשׂוֹת מִצְוַת ה׳ לְהַפְרִישׁ תְּרוּמוֹת וְכוּ׳, וְהוּא אָמְרוֹ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ, וְאָז ״וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם״, שֶׁבָּזֶה יְתַקְּנוּ הַמּוּפְרָשׁ לֵאָכֵל לִבְעָלָיו, וְהַשְּׁאָר לְכָל אָדָם.

עוֹד יִרְמֹז עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ב:י) שׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ, שֶׁבָּזֶה יִהְיֶה כָּל יָמָיו בִּתְשׁוּבָה, וְהוּא מַאֲמַר אִם בְּחֻקֹּתַי שֶׁהִיא גְּזֵרַת הַמִּיתָה שֶׁחָקַק ה׳ שֶׁאֵין מִיָּדוֹ מַצִּיל, אִם תֵּלְכוּ בָּהֶם, שֶׁכָּל יוֹם יֹאמַר לְמָחָר יָמוּת, בָּזֶה וַדַּאי ״וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם״.

עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּפֶרֶק הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים (בבא מציעא פה.) בְּמַעֲשֶׂה הַהוּא מֵרַבָּנָן שֶׁאָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ סִימָן לְהַכִּיר כִּסְאוֹ שֶׁל רַבִּי חִיָּיא בַּהֲלִיכָתוֹ מִגַּן עֵדֶן שֶׁל מַטָּה לִישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה, שֶׁהָיָה עוֹלֶה מֵעַצְמוֹ וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לְמַלְאָכִים לְהַעֲלוֹתוֹ כִּשְׁאָר הַצַּדִּיקִים, וְזֶה הַשָּׂגָתוֹ הָיְתָה בְּאֶמְצָעוּת הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ נִמְרָץ בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה לְעַצְמוֹ וְלַאֲחֵרִים כָּאָמוּר שָׁם, וְהוּא מַאֲמַר אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ פֵּרוּשׁ בְּאֶמְצָעוּת הִשְׁתַּדְּלוּת בַּתּוֹרָה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, כָּרָמוּז בְּתֵבַת ״בְּחֻקֹּתַי״, ״תֵּלֵכוּ״, פֵּרוּשׁ, מֵעַצְמְכֶם כְּרַבִּי חִיָּיא וְלֹא תִצְטָרְכוּ לְמַלְאָכִים לְהוֹלִיךְ אֶתְכֶם.