אוֹ־דֹד֞וֹ א֤וֹ בֶן־דֹּדוֹ֙ יִגְאָלֶ֔נּוּ אֽוֹ־מִשְּׁאֵ֧ר בְּשָׂר֛וֹ מִמִּשְׁפַּחְתּ֖וֹ יִגְאָלֶ֑נּוּ אֽוֹ־הִשִּׂ֥יגָה יָד֖וֹ וְנִגְאָֽל׃

דודו או בן דודו יגאלנו, או קרוב בשר אחר ממשפחתו, או שישיג ידו והוא יגאל את עצמו. אבן עזרא מבאר ש״או השיגה ידו״ פירושו שמצא אבידה או ירש ממון מקרוב שמת, ומעיר שהכתוב הזכיר תחילה את האח והמשפחה מכיוון שזה הדבר המצוי ברוב המקרים - שקרוב משפחה הוא הגואל. הפסוק מפרט את סדר הגואלים האפשריים לישראלי שנמכר לגר: תחילה קרובי המשפחה על פי קרבתם, ולבסוף האפשרות שהעבד עצמו יתאושש כלכלית ויפדה את עצמו. כך מובטח שיש דרכים שונות להוציאו מעבדותו לגר.