וַיִּקְרָא כ״ה · ד׳

וּבַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֗ת שַׁבַּ֤ת שַׁבָּתוֹן֙ יִהְיֶ֣ה לָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֑ה שָֽׂדְךָ֙ לֹ֣א תִזְרָ֔ע וְכַרְמְךָ֖ לֹ֥א תִזְמֹֽר׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

בשנה השביעית תהיה לארץ ״שבת שבתון״ - שביתה גמורה לה׳, ואסור לזרוע את השדה או לזמור את הכרם. רש״י מבאר ש״יהיה לארץ״ מכוון לשדות ולכרמים, וש״לא תזמר״ פירושו שאין קוצצים את זמורות הגפן, כתרגומו ״לא תכסח״, ומביא לכך דמיון מלשונות דומים בכתובים. אבן עזרא מפנה לביאורו הקודם על ״שבת שבתון״. הפסוק מדגיש שהשמיטה אינה רק הימנעות מזריעה, אלא איסור מקיף על עבודות הקרקע העיקריות - זריעה בשדה וזמירה בכרם - כדי שהארץ תנוח באופן מלא בשנה השביעית.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

יהיה לארץ. לַשָּׂדוֹת וְלַכְּרָמִים:

לא תזמר. שֶׁקּוֹצְצִין זְמוֹרוֹתֶיהָ, וְתַרְגּוּמוֹ לָא תִכְסָח, וְדוֹמֶה לוֹ "קוֹצִים כְּסוּחִים" (ישעיהו ל"ג), "שְֹרֻפָה בָאֵשׁ כְּסוּחָה" (תהילים פ'):

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּבְשַׁתָּא שְׁבִיעֲתָא נְיַח שְׁמִטְתָא יְהֵי לְאַרְעָא דְתַשְׁמֵט קֳדָם יְיָ חַקְלָךְ לָא תִזְרַע וְכַרְמָךְ לָא תִכְסָח

Onkelos Leviticus

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

שבת שבתון. פירשתיו:

On Your Way