וְאִ֕ישׁ כִּֽי־יִתֵּ֥ן מ֖וּם בַּעֲמִית֑וֹ כַּאֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה כֵּ֖ן יֵעָ֥שֶׂה לּֽוֹ׃

אדם שיטיל מום ופגם בחברו, כפי שעשה כן ייעשה לו. הכתוב קובע עיקרון של מידה כנגד מידה בדיני החובל בחברו. אבן עזרא מביא כאסמכתא לשונית את דברי שמשון ״כאשר עשו לי כן עשיתי להם״, המבטאים את אותו רעיון של גמול השווה למעשה. בפשוטו נראה הכתוב כאילו מדובר בפגיעה גופנית ממש, אך כפי שיתבאר בפסוק הבא ובדברי חכמים, כוונת התורה היא לתשלום ממון כשווי הנזק. הפסוק מציב את הכלל הכללי, והפסוקים הבאים מפרטים ומיישמים אותו במקרים שונים.