בַּיּוֹם֙ הָֽרִאשׁ֔וֹן מִקְרָא־קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כׇּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃

היום הראשון של חג המצות הוא ״מקרא קודש״, ובו ״כל מלאכת עבודה לא תעשו״. תרגום אונקלוס מתרגם ״מלאכת עבודה״ - עבידת פלחן. אף שאין כאן פירוש נרחב מן המפרשים, מן הפשט עולה שהתורה מבחינה בין ״מלאכת עבודה״ האסורה ביום טוב לבין מלאכת אוכל נפש המותרת בו, בשונה מן השבת שבה כל מלאכה אסורה. כך קובעת התורה שהיום הראשון של החג הוא יום קדוש ששובתים בו ממלאכה. הגדרתו כ״מקרא קודש״ מלמדת שהוא יום המיוחד לקדושה ולהתעלות רוחנית, שבו נמנעים מעיסוקי החול הרגילים כדי להתפנות לעבודת ה׳ ולשמחת החג.