אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וּבְחַמְשַׁת עַשְׂרָא יוֹמָא לְיַרְחָא הָדֵין חַגָא דְפַטִירַיָא קֳדָם יְיָ שִׁבְעָא יוֹמִין פַּטִיר תֵּיכְלוּן
Onkelos Leviticus
וַיִּקְרָא כ״ג · ו׳
וּבַחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר יוֹם֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֔ה חַ֥ג הַמַּצּ֖וֹת לַיהֹוָ֑ה שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים מַצּ֥וֹת תֹּאכֵֽלוּ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
בחמישה עשר בניסן חל חג המצות: ״שבעת ימים מצות תאכלו״. חזקוני מבאר שהמצה הנאכלת כל שבעת הימים היא זו שאדם יוצא בה ידי חובתו בפסח, ומכאן שיצאו חלות תודה ורקיקי נזיר שאינם נאכלים כל שבעה. תרגום אונקלוס מתרגם ״חג המצות״ - חגא דפטיריא. כך קובעת התורה את חג המצות הנמשך שבעה ימים, שבהם אוכלים מצה ונמנעים מחמץ. ההבחנה שמביא חזקוני בין סוגי המצה מלמדת על הדיוק בהלכות החג. חג המצות סמוך לפסח ומהווה המשך שלו, ושניהם יחד מציינים את יציאת ישראל ממצרים ואת החירות, כאשר אכילת המצה מזכירה את החיפזון שבו יצאו אבותינו.
מבוסס על חזקוני, אונקלוס · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
חזקוני
רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13שבעת ימים מצות תאכלו מצה הנאכלת כל שבעה אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח יצאו חלות תודה ורקיקי נזיר שאינן נאכלים כל שבעה.
Chizkuni